בין המרחב הפרטי של האדם למרחב הפוליטי של המדינה

הגדרה לתלמיד

מקום, לא בהכרח פיזי, פומבי שבו מתנהל דיון רציונאלי ושוויוני בעניינים ציבוריים ובו מתגבשת דעת הקהל, שאמורה לייצג את האינטרסים של כלל האזרחים ולא אינטרס פרטי

דוגמאות

רשתות חברתיות, מרחב פיזי (הפגנות בשדה התעופה)

המרחב הציבורי צריך להיות נגיש לכלל הציבור ללא קשר למעמדם והגישה איליו צריכה להיות שיוונית

האנשים שמשתתפים בו יוצרים קונצנזוס ביקורתי כלפי הממסד (מוקדי העוצמה הציבורית) והתנאי להצלחתו הוא שהאזרחים חופשיים מאינטרסים פוליטיים או כלכליים.

המרחב הציבורי מתקיים בדמוקרטיה וחיוני לקיומה, כי הוא מאפשר לאזרחים להתאגד ולהביע בחופשיות את דעותיהם

חברה שמבוססת על תפיסות עולם דמוקרטית, מעריכה את מקומם של האזרחים ויש בה תרבות פוליטית של התאספות והתדיינות, המעודדת השתתפות חופשית ווולונטרית של אזרחים במרחב בציבורי

הַבֶּרְמָס טוען שזהו המצב האידיאלי. המבקרים טוענים שזו תפיסה נאיבית, אוטופית ולא ברת-מימוש