אלגוריתם

קוד מחשב שמבצע במהירות חישובים כדי להגיע לתוצאה מסויימת: לקלוט הרבה מידע ולבצע פעולות בהתאם. כמעט כל פעולה שאנחנו עושים ברשת האינטרנט מבוססת על אלגוריתם - רשתות חברתיות, אפליקציות ואתרים "לומדים" על כל משתמש (היכן הוא גר, מי החברים שלו, מה הם תחומי העניין שלו, מה הוא מחפש וקונה) באמצעות האלגוריתם וכך הם יכולים להתאים לכל אחד תוצאות שונות

הרשתות החברתיות, שם נמצאים הילידים הדיגיטאליים, נשלטות על ידי אלגוריתם סודי שמעצב את הפיד של כל משתמש בכך שהוא מחליט איזה פוסט לקדם ואיזה להצניע, איזה תוכן יתאים יותר ואיזה פחות וכך מעצב גם את המציאות, סדר היום ודעת הקהל. במהותו האלגוריתם משרת את האינטרס הכלכלי והפוליטי של התאגידים שעומדים מאחורי הרשתות - ומטרתו להשאיר את המשתמשים כמה שיותר בכל דרך ומבלי שהם יהיו מודעים למניפולציות שלו

השפעות שליליות: מוביל להקצנה בעמדות המשתמשים, מרחיב את השסעים החברתיים, מפצל את החברה לקבוצות הומוגניות שאינן נחשפות לדעות אחרות, מייצר ומעצים את ספירלת השתיקה

דוגמאות

מאמר "האם אנחנו מתקרבים לקץ שלטון האלגוריתם

האלגוריתם של פייסבוק נדרש לייצר פתרון לשאלת-העל: מה יראה המשתמש בניוזפיד של פייסבוק? שאלה זו מתפרקת להמון שאלות והוראות קטנות יותר וכדי להצליח להתמודד איתה בהצלחה - כלומר, להצליח לספק למשתמשים תוכן רלוונטי, כזה שהם מעוניינים לראות ונשארים בו כמה שיותר זמן, האלגוריתם של הפיד ניזון ממידע. אם הוא מזהה שעשינו לייק והגבנו בקבוצה מסויימת - הוא יזהה את התוכן כרצוי עבורנו, ויקפיץ פוסטים מתוך הקבוצה בתדירות גבוהה יותר בעת גלילת הפיד

שירותי סטרימינג כמו נטפליקס וספוטיפיי, משתמשים במערך של דירוג התכנים, שואבים מידע לגבי זמן הצפייה או ההאזנה והסוגות השונות, ובהתאם לכך מציעים לנו רשימות שמבוססות למעשה על אלגוריתם של המלצות

מנגנון שלומד את התנהגות המשתמשים ומנווט את דרכם ברשת האינטרנט לפי האינטרסים של התאגידים הגדולים

האלגוריתם מצוי היום כמעט בכל טכנולוגיה שאנחנו עושים בה שימוש יום-יומי. כמעט כל פעולה שאנחנו עושים ברשת, באפליקציה של הטלפון החכם או במחשב, מבוססת על אלגוריתם - בדרגות תחכום שונות.

הבעיה שכאשר כל כך הרבה שירותים נסמכים על אלגוריתם הם הופכים להיות "מוטים" ולמשתמש הממוצע אין גישה למערך ההחלטות שהובילו לתוצאות. מנוע החיפוש של גוגל, מבוסס כולו על סוגי אלגוריתמים שונים וכשהמתכנתים של גוגל מפתחים אלגוריתם, הם מחליטים שמאפיינים מסוימים של חיפוש יובילו לסט מסוים של תוצאות (למשל מספר דפי האינטרנט המקושרים לתוצאה אחת, הוא הקריטריון, שלפיו האלגוריתם פועל ומדרג את התוצאות ודווקא התוצאה הרלוונטית לנו לא תופיע בהתחלה בגלל שפחות אתרים קישרו אליה). האלגוריתם הופך להיות שומר הסף החדש: אם אלגוריתם של גוגל "מחליט" אילו תוצאות חיפוש נראה, הוא גם מחליט גם אילו תוצאות לא נראה, ובכך "מגביל" אותנו לתוכן מסוים שנקבע לפי קריטריונים נסתרים. אם אלגוריתם לזיהוי תמונות תוּכְנַת על ידי גברים לבנים חילוניים ממעמד הביניים מהמרכז - סביר להניח שהוא יהיה מוטה כלפי אוכלוסיות שוליים

ספירלת השתיקה חברות מסחריות וגופים פוליטיים שוכרים שירותים של חברות, שבעזרת עשרות אלפי בוטים משתמשות ברשתות החברתיות כדי ליצור תמונת עולם מסוימת, כזו שתפעיל ספירלת שתיקה בנושאים שמשרתים את הגוף המשלם. חברות אלה משתמשות באלגוריתם ללמוד ולהכיר את ההתנהגות של כל אחד ברשת ולהתאים לו את המסרים המתאימים לו ולשלוח לו אותם באופן המתאים לו (דרך גורמים עליהם הוא סומך) וכך ליצור תמונה של דעת הקהל הרצויה לאותה חברה ולא האמיתית. עשרות אלפי הבוטים מייצרים תמונה של דעת קהל רחבה שתומכת ב- א'. התומכים ב-א' יקבלו ביטחון ויביעו את עמדתם ולעומתם, התומכים ב-ב' יחששו להביע עמדתם בפומבי וישתקו, וכך דעה זו תיחלש. בהמשך, גם במציאות נשמע יותר אנשים שתומכים ב-א' מאשר ב-ב' וכך עוד יותר אנשים יחשבו שזו המציאות. כך, גופים חזקים, בעזרת חברות של תקשורת דיגיטלית, משפיעים על פרסום מוצרים וקמפיינים פוליטיים בעולם (החשש מפני התערבות של מדינות זרות בבחירות בישראל באמצעות רשתות חברתיות)

העצמת הפיקוח והשליטה על הפרט – מידע ושירותים נוחים ומותאמים אישית תמורת ויתור על הפרטיות וניצול הפרט לאינטרסים של תאגידים וגופים פוליטיים