בינה מלאכותית
יכולות של מחשב שמסוגלות לבצע משימות הדורשות אינטליגנציה אנושית - לדָמוֹת את אופן המחשבה האנושי. כל היכולות הללו מבוססות על אלגוריתמים, שכל הזמן מנתחים, לומדים ומשפרים תהליכי חשיבה אנושיים כמו למידה, קבלת החלטות ופתרון בעיות, כדי לבצע פעולות כמו "אנשים" והמשתמש לא יוכל להבחין אם מדובר באדם או מחשב.
תוכנות בינה מלאכותית סורקות כמויות אדירות של מידע בזמן מהיר, מעבדות אותו ומפיקות תוצאות. הן "לומדות" ומשתפרות כל הזמן.
בתרחיש האופטימי-חיובי, מערכות מחשב בעלות חשיבה עצמאית, ביקורתית ומפותחת שיסייעו לבני האדם
בתרחיש הפסימי-שלילי, מערכות מחשב יחליפו את בני האדם במגוון תפקידים או ייפתחו תודעה (מודעות המחשב לקיומו) ויפעלו נגד האנושות, או יפתח פתח לשימוש לא מוסרי ביכולותיה כמו גניבת זהות, שליטה במידע ועוד.
מקומה בסביבה התקשורתית - בינה מלאכותית ועיתונות
ניתן למצוא בינה מלאכותית באלגוריתמים של הרשתות החברתיות, בהמלצות של שירותי הסטרימינג, בתוצאות מותאמות במנועי החיפוש, במצלמות ובאפליקציות שונות. גם גופי תקשורת ועיתונות משתמשים היום בבינה מלאכותית ויש לכך השפעה על התכנים ועל העבודה העיתונאית
בעריכה והגהה - יכולה לתקן טקסטים – איות, מילים חלופיות, סגנון
הפקה – יכולה בקלות ובמהירות ליצור ולעצב אתרים, סרטוני וידאו, כתבות וצילומים
כתיבה – יכולה לייצר ידיעות עיתונאיות ובסגנונות מסוימים, מהר יותר ומותאם יותר לקהל מעיתונאי אנושי
דוגמאות
סירי, אלקסה, העוזר של גוגל
צ'ט GPT, Midjourney מידג'רני, Ai- Bardשל גוגל, Bing Ai chat של מיקרוסופט
מהפיכת הבינה המלאכותית המכון הישראלי לדמוקרטיה
כשמחברים לחשבון גוגל והוא מבקש מאיתנו לסמן "אני לא רובוט" ולזהות תמונות של רמזורים – משהוא שרק אנשים יכולים לעשות ולא בינה מלאכותית.
סכנות הבינה המלאכותי מאמר ב"מעריב
מושג חוצה זירות - בינה מלאכותית יכולה להופיע במגוון זירות ותחומים: בינה מלאכותית מייעלת את עבודת הפרסום והשיווק לקהל ספציפי (בזמנים ספציפיים); בינה מלאכותית מחליפה בהדרגה תפקידים בעבודת העיתונאית (עריכה, ניסוח ידיעה, חיפוש מידע) ותמיד עולה השאלה מה המחיר של היעילות העצומה של הבינה המלאכותית ואילו מחירים אנחנו משלמים עבודה (אבדן פרטיות, מידע שנאסף עלינו עבור חברות, אבדן חשיבה אנושית שאולי פחות יעילה, אבל יש לה איכויות אחרות)
הרחבה
יכולות של מחשב שמסוגלות לבצע משימות הדורשות אינטליגנציה אנושית - לדָמוֹת את אופן המחשבה האנושי, כמו זיהוי דפוסים, הבנת שפה, זיהוי תמונות וקבלת החלטות. כל היכולות הללו מבוססות על אלגוריתמים, שלומדים ומנתחים תהליכי חשיבה אנושיים כמו למידה, קבלת החלטות ופתרון בעיות, כדי שיוכלו לבצע פעולות כמו "אנשים" - המשתמש לא יוכל להבחין אם מדובר באדם או מחשב
לאחרונה יש דיון ציבורי על תוכנות שונות של בינה מלאכותית, כאלו שמאפשרות שיחה וקבלת תשובות על שאלות כמו צ'ט GPT או כאלו שמאפשרות ליצור תמונות לפי דרישה כמו מידג'רני. תופעה זו רלוונטית לנרטיב של תוכנית הלימודים – כיצד שינויים טכנולוגיים משפיעים על התקשורת וכיצד הם גורמים לשינויים בחברה ובתרבות
באנגלית Artificial intelligence ובקיצור AI, הן תוכנות מחשב שגורמות למחשבים לבצע פעולות שמדמות התנהגות אנושית אינטליגנטית. המבחן המפורסם, מבחן טיורינג (משנות ה-50 של המאה ה- 20) במצב שבו אדם מנהל שיחה עם שני גורמים שאינו רואה – אחד מחשב והשני בן אנוש, הוא ידע להבחין ביניהם.
בינה מלאכותית מאפשרת למחשב "ללמוד" = לקבל פידבקים, "להבין" אותם ולהפיק מהם לקחים וכך לשפר כל הזמן את הביצועים. המחשב סורק כמויות אדירות של מידע בזמן קצר ובמהירות, יכול לעבד אותו ו"ללמוד" כיצד לפעול
היכן מוצאים בינה מלאכותית
צ'טבוט בוטים שמנהלים צ'אט עם לקוחות ויודעים לאתר את הבעיה של הלקוח ואת הפתרון שלה
תחזיות על בסיס ניתוח מידע רב כמו תחזיות כלכליות, תחזיות לגבי מחלות צפויות לאנשים מסוימים וכדומה
המלצות על תכנים בהתאם לפעילות שלנו ברשת: המלצות צפייה של נטפליקס, ספוטיפיי או יוטיוב, המלצות
על חברים ותכנים בפייסבוק, טיקטוק, אינסטגרם וכדומה
אלגוריתמים של רשתות חברתיות שלומדים את ההתנהגויות וההעדפות של הקהלים והמשתמשים השונים
ומעצבים להם את התכנים בהתאמה תוך שילוב האינטרסים של התאגידים שמנהלים אותן
אפליקציות ומנועי חיפוש שלומדות את המשתמשים ויודעות להציע להם מידע מותאם כמו למשל ווייז שיודע על מסלולים קבועים ומדווח על פקקים צפויים, כמו השלמת מילים במנוע החיפוש, כמו הצעות לסרטונים ותמונות ששינתה ויצרה אפליקציית התמונות
מצלמות שמשפרות תמונות, מבצעות במקום המפעיל מגוון פעולות כמו בחירת צמצם ופוקוס, מציעות עריכה (מחיקת אובייקטים מתמונה), זיהוי פנים של המשתמש, גוגל לנס – מתמונה יכול לזהות ולתת מידע רחב על האובייקט סוג של פרח או יצירת אמנות
גופי תקשורת ועיתונות משתמשים כבר היום בבינה מלאכותית ויש לכך השפעה על התכנים ועל העבודה העיתונאית
בעריכה והגהה – הבינה המלאכותית למדה את השפה ויכולה לתקן טקסטים – איות, מילים חלופיות, סגנון
הפקה – בינה מלאכותית סרקה ולמדה מגוון עצום של דוגמאות ויכולה בקלות ובמהירות ליצור עיצוב ועימוד של אתרים, לאתֵר טקסטים רלוונטיים, ליצור סרטוני וידאו, כתבות וצילומים
כתיבה – בראשית התמקדה בעיקר בכתיבה טכנית שמתבססת על מידע קשיח כמו תוצאות ספורט, נתונים כלכליים ועוד. כיום היא יכולה לייצר סיפורים מהנתונים בצורה של ידיעה עיתונאית ובסגנונות מסוימים. היתרון שלה על עיתונאים אנושיים: יכולת איתור מתוך כמות עצומה של מידע במהירות גבוהה מאינספור מקורות ברשתות ולמידה של הקהל באופן ממוקד והתאמת הסיפורים לפי העדפותיו