שוב נתחיל מחדש, שכולם מתחילים:
החורש, האוסף, המשורר, העלים
הנופלים עם הרוח, פניני הטללים
והגל החוזר אל חופיו התלולים.
מתחילים כמובן גם ירחי השנה:
תשרי וחשוון וכסליו
סתיו חדש ריחני מתיישב בגינה
להביט איך החורף חולף.
אז יבוא חודש אב, מאוהב בדרכיו
בשמשו השופך אגמים של זהב
והלילה מלא צרצרים וכוכב
וקיצי ופרוע וחם.
אז אלול אחרון במדרון התלול
קצר ימים ונושף עם לילו התלול
עוד תקיעה,
עוד תרועה
עוד שברים ועיגול
השנה שעברה ייסגר במנעול.
מתחילים מחדש, למה לא? מה זה רע?
גם הזמן לפעמים מתבלבל בספירה,
גם הגל אל החוף מבקש חזרה
גם תיבת הזמרה שרה שוב את שירה.
