מידעון

עם פתיחת חודש נובמבר, אנו ממשיכים בשגרת הוראה שמאפשרת להעמיק בלמידה, להכיר טוב יותר את תלמידינו ולבחון כיצד הרעיונות שתכננו לקראת השנה מקבלים ביטוי בכיתה.

לאחר הבחירות, כשבחברה הישראלית נשמעים קולות שונים, יש ערך מיוחד למרחב שאנו יוצרים בשיעורי ההיסטוריה: מרחב שבו אפשר לשאול שאלות, לבחון טענות על בסיס מקורות ולהקשיב גם לעמדה שמעוררת מחלוקת. עיסוק בהיסטוריה הוא לא עיסוק באקטואליה, אבל עצם ההרגל להבין הקשר, להבחין בין עובדה לפרשנות ולחלוק על עמדה בלי לפגוע באדם שמביע אותה הוא תרומה חינוכית חשובה.

בתוך העשייה היומיומית, אני מזמין אתכם להמשיך לתת מקום לסקרנות ולחשיבה עצמאית: לאפשר לתלמידים להתעכב על מקור, להציע הסבר ולבחון אותו מחדש לנוכח ראיות. אלה רגעים שבהם הידע ההיסטורי נעשה בסיס לחשיבה ולשיקול דעת.

תודה על העבודה המקצועית והמסורה, על ההכנה שמאחורי כל שיעור ועל תשומת הלב לתלמידים ולצורכיהם. אני מקווה שהמידעון יסייע לכם בעבודתכם ויציע רעיונות שתרצו לנסות בכיתה.

מאחל לכולנו חודש של עשייה חינוכית טובה, הקשבה ותקווה.

ד"ר אדי בן זאב
מפמ"ר היסטוריה

שימו לב - החל משנת הלימודים תשפ״ח, השלמת ההשתלמות "חשיבה היסטורית" בהצלחה תהיה תנאי להצטרפות לנתיב שותפי פיתוח. בתי ספר ששוקלים הצטרפות לנש"ף בשנה הבאה צריכים להקדים ולהשתלם השנה.

מרכז דהאן לחקר קהילות ישראל במזרח ובמערב באוניברסיטת בר־אילן מזמין תלמידות ותלמידים מבתי הספר העל־יסודיים להשתתף בפרויקט נשמ"ה – תוכנית לליווי ולהנחיה אקדמית בכתיבת עבודות גמר, העוסקות בהיסטוריה, במורשת ובזהות היהודית והישראלית.

הפרויקט נועד לעודד תלמידים סקרנים ובעלי עניין להעמיק בחקר ההיסטוריה של עם ישראל, קהילות ישראל, הציונות, השואה והחברה הישראלית, תוך פיתוח מיומנויות חקר, חשיבה ביקורתית, כתיבה אקדמית ועבודה עצמאית.

במסגרת התוכנית זוכים התלמידים לליווי אישי של מנחים אקדמיים, תלמידי תואר שני ושלישי באוניברסיטת בר־אילן, המסייעים להם בגיבוש שאלת החקר, באיתור מקורות ובתהליך כתיבת עבודת הגמר. התוכנית מתקיימת בשיתוף עם הצוות החינוכי בבית הספר ובהתאם להנחיות הפיקוח המקצועי במשרד החינוך.

ייחודו של הפרויקט טמון בחיבור שבין המחקר ההיסטורי לבין הסיפור האישי, המשפחתי, הקהילתי והלאומי, וביצירת הזדמנות לתלמידים להתנסות במחקר משמעותי בסביבה אקדמי

התוצאה הידועה ביותר הייתה ההצהרה עצמה. הציונים ורבים אחרים ראו בה מאז הישג אדיר ואבן יסוד בדרך להקמת מדינת ישראל. ערבים רבים, לעומתם, ראו בה מכה קשה ואת נקודת ההתחלה של נישולם וסבלם.

תוצאה נוספת של המהלכים המדיניים שהובילו להצהרה, שהשלכותיה היו לא פחות משמעותיות, הייתה התפתחותו של חוסר אמון עמוק בין כל הצדדים. מתוך חוסר האמון הזה צמחה מרירות, שעתידה הייתה להוביל לשפיכות דמים רבה.

J. Schneer, The Balfour Declaration: The Origins of the Arab-Israeli Conflict (New York, 2011), p. 368

ספרו של אלעד בן-דרור "הדרך לכ"ט בנובמבר: פרשת אונסקו"פ וראשית מעורבותו של האו"ם בסכסוך הערבי-ישראלי" שפורסם ב-2019 מתאר את המאחורי הקלעים של עבודת וועדת אונסקו"פ (קישור לספר בכותר).

כמה ציטוטים מעניינים מתוך הספר:
עמ' 166 - 167:
"בגין הודה לשלושה [מחברי הוועדה] על שניסו להתערב למען נידוני אצ"ל למוות, ופתח בסקירה היסטורית ארוכה על ה'ארגון' . הוא ציין את הפסקת הפעילות האלימה נגד הבריטים שגזר אצ"ל על עצמו במלחמת העולם השנייה ואת ההתעלמות ממצוקות היהודים שבה גמלו להם הבריטים, כשנעלו את שערי הארץ לפני יהודי אירופה שיכלו להינצל . הבריטים כונו בפיו 'כובש אכזר', והוא תיאר בפירוט מקרים שבהם נערים צעירים קיפדו את חייהם רק בשל השתייכותם לאצ"ל.
[...] סנדסטרום לחץ על בגין בנוגע לפתרון העתידי. האחרון ציטט משפטים ששובצו בתזכירים ששלח הארגון לאונסקו"פ, אולם נציגי הוועדה רצו לשמוע מה שאי - אפשר היה לכתוב בתזכיר . בגין האשים את הבריטים כי הם מתכננים לקבל את אישור האו"ם להנצחת שלטונם בארץ, לאחר שהוועדה תמליץ על הקמת מדינה פדרלית לפי קווי תוכנית מוריסון - גריידי . על אפשרות של חלוקה אמר בגין כי 'הארגון מתנגד לחלוקה ויילחם בה [ . . . ] מולדת הוא דבר שאיש אינו רשאי לסחור בו'.

עמ' 178:

מבקריה של הוועדה כינו אותה בשמות שונים. "אחד הפחות גסים שביניהם", לדברי בן-דרור, היה "מחנה הקיץ בימק"א".