כתיבה אינטרנטית
מדריך הכתיבה האינטרנטית נועד במהותו להקנות כלים לכתיבה יצירתית עיתונאית בזירת האינטרנט. לכתיבה אינטרנטית חוקים משלה והיא שונה מהכתיבה העיתונאית המסורתית. להלן כמה הבדלים:
כתיבה מקוצרת
המסר "תוקף" את הקורא על ההתחלה
בדומה לפסקה הקלאסית גם באינטרנט הפסקות בחוברות בינהן ברצף של סיבה ותוצאה או ברצף של הנמקה וחיזוק. (ראה תרגיל כתיבה ביקורתית).
השפה באינטרנט
השפה באינטרנט אינה שפה מליצית ואין ללהג בה במילים גבוהות מידי מפני שקיימת סכנה שבאקט זה נפספס קהל יעד וכן קיימת האפשרות שהמאמר יחשב לאליטיסטי מידי וימנע מקוראים רבים להשקיע את הזמן בלקרוא. לכן חשוב לכתוב בשפה מובנת ובמשלב בינוני המשלב סלנג עם עברית תקינה ולהימנע ככל הניתן משפה מליצית שלא לצורך.
קריאה לפעולה והפניות.
בניגוד לכתיבה המודפסת באינטרנט יש מגמה של המשכיות. כתבה שלא משותפת ולא מופצת בשיח הציבורי כאילו לא נכתבה מעולם. היא תמיד תהיה זמינה ברשת ועם זאת לא קרא על ידי אף אחד כי אף אחד לא ידע על קיומה. לכן על כותבי העיתונאות המקוונת להציג "קריאה לפעולה". מהי קריאה לפעולה? מן הזמנה לקורא לקחת חלק פעיל בהבניית הכתבה. להגיב, לשתף ולהמשיך לקרוא כתבות הקשורות לנושא. חשוב לחדד את הימצאות הכתבות ברשתות החברתיות ולדבר על מהי "כתבה ויראלית" (כתבה שיש לה עבירות אינטרנטית גבוה "טרפיק".)
קריאה לפעולה יכולה להיות גם יציאה לפעילות אקטיבית - הפגנות או התנדבות, לקיחת חלק באירועי בית הספר או כל דבר אקטיבי אחר.
מידיות
אורך החיים של ידיעה בעולם המקוון הינו בין 5 דקות ל5 שעות. הכל תלוי במידת ה"טרפיק". אם הכתבה יוצרת עיניין היא תקבל "פולואפים" (כתבות המשך ואיזקורים באתרים שונים - דוגמא לכתבה מידיעות אחרונות על הפרוייקט של תלמידינו משנה שעברה) לכן חשוב למקד את קהל היעד של הכתבה ולהתאים את מנגנוני ההפצה (רשתות חבריות וכו.) ואת שפת המאמר (משלב לשוני) לקהל היעד.
יש לחדד שקהל היעד לא יכול להיות "לכולם" ואפשר להסביר את זה דרך המודל של הגישה הסמיוטית לניתוח המסר.)
עשרה שלבים לכתיבת תוכן אינטרנטי
1. בחרו רעיון מרכזי
בחירת הרעיון המרכזי סביבו תסוב הכתיבה היא הפעולה הראשונה שעל הכותב לבצע. על הרעיון להיות ממוקד, ברור ומבוסס מילת המפתח אותה הוא מעוניין לקדם בעזרת המאמר. את הרעיון המרכזי בכלליותו עליו להעביר כבר בפסקה הראשונה, כמו גם להשתמש במילת המפתח הראשית באחד מהמשפטים הראשונים. את הרעיון יהיה עליו לפרוט ולהסביר במהלך המאמר, ולסכם בפסקת הסיום.
*חשוב: להשאר ממוקדים ולהמנע מגלישות מיותרות לנושאים שאינם משרתים את העברת הרעיון המרכזי.
2. ייצרו כרונולגיית כתיבה
לפני שניגשים למלאכת כתיבת התוכן, מומלץ לבצע 'ניתוח נושאי' שינחה את כרונולוגיית והררכיית הכתיבה. כידוע, כתיבת תוכן עיקרה הבהרת רעיון באופן נהיר וברור, גישת הכתיבה הכרונולוגית היא שתוביל את הקורא מסע אשר בסופו ירגיש כי הרעיון שבחרנו הובהר לו במלואו. לשם תכנון כרונולוגיית והררכיית הכתיבה אשר יובילו לשמירת סדרן ההגיוני של הפסקאות, מומלץ לכתוב בדף נפרד את מפרט תתי הנושאים עליהם נכתוב בכדי להעביר את הרעיון ולבצע את כתיבת התוכן על פיו.
3. שאלות לעיבוי כתיבה
לעיתים גם כותבים מיומנים חשים 'תקועים' או נטולי השראה באשר לאופן בו הם רוצים לפתח את המאמר, כלי עזר יעיל לפיתוח הכתיבה יהיה שאילת שאלות אשר יסייעו לפרט ולמצות את הנושא המדובר. התשובות שנענה עליהן יהוו את ההרחבה לה אנו זקוקים.
ניתן ליישם את טכניקת שאילת השאלות ע"י יצירת טבלה בעלת 3 טורים שתכלול: 1. את הנושא 2. את השאלות 3. את התשובות.
בעת כתיבת התשובות יש להקפיד על עקרון הלכידות של רעיון אחד לפסקה, כמו גם על מבנה הפסקה עליהם נפרט בסעיף הבא.
4. כתיבת פסקאות נכונה
תפקידה של הפיסקה להעביר רעיון מצומצם ויחיד מתוך הרעיון המרכזי עליו נכתב המאמר כולו. בעת כתיבת הפסקאות יש לשמור על לכידות ולהקפיד שכל המשפטים אשר יכתבו בה יתייחסו לנושא אחד בלבד. מבנה הפסקה מורכב מ-3 חלקים:
1. משפט פתיחה כללי.
2. משפטים תומכים אשר יפרטו, ירחיבו ויספקו דוגמאות.
3. משפט סיום אשר יסגור את הרעיון המובע בפסקה בכלליותו.
יש להקפיד על ארגון המשפטים באופן ברור ומסודר, כלומר, שמירת סדר הזמנים, סדר החשיבות, סדר סיבה ותוצאה וכו'.
5. דקדוק ופיסוק נכון
אין דבר צורם יותר עבור הקורא מלהבחין בשגיאות כתיב, פיסוק לא נכון, או דקדוק לקוי. חשוב לאין ערוך להקפיד על שימוש עקבי בגופים הנכתבים (לדוגמא: אם התחלנו עם גוף שלישי ברבים, נמשיך איתו עד אשר ההקשר יאלץ אותנו לכתוב בגוף אחר), שימוש ברווחים לאחר פסיקים ונקודות, להשתמש בגרש ('/") כאשר אנו מבטאים מטאפורה או ציטוט, מספור עקבי ונכון וכו'. ניעור האבק מהחלק במוחנו המכיל את זכרונות שיעורי לשון והבעה יכולים לסייע במשימה החשובה הזו, אם לא, עיניים בוחנות אחרות משלנו יוכלו להצביע עבורנו על ליקויי הדקדוק והפיסוק במאמרנו. בכל מקרה, מומלץ לקרוא את הטקסט שכתבנו מס' פעמים לפני פרסומו ולשדרגו לפי הצורך.
6. בחירת מילים
רבים מאיתנו נוטים בהעדר תשומת לב למחזר מילים אשר כתבנו יתר על המידה. השפה העברית כה עשירה ויפה, שיהא זה עוול כלפיה וכלפי הקוראים אם לא נשתמש בצבעוניות שלה על מנת להעביר את רעיונותינו בכתב. שמירה על אוצר מילים מגוון תעניק לקורא חוויית קריאה מהנה וסוחפת.
7. שיבוץ מילות המפתח
חוקי גוגל החדשים אמנם ביטלו את תועלתה של כתיבת תוכן לצרכי קידום נטו, אך לא לגמרי אבדה הרלוונטיות שבשימוש במילות המפתח הרצויות לנו בעת כתיבת המאמר. כיום, גוגל מתייחס באור חיובי לריכוז מילות המפתח באחוזים הנעים בין – 3% ל – 5% מכלל הטקסט, כלומר, במאמר של כ-100 מילים ניתן להשתמש במילת המפתח הרלוונטית עד 5 פעמים ויהא זה שימוש יעיל במבחינת הקידום במנועי החיפוש של גוגל .
8. הכוונת הקורא
כתיבת תוכן באינטרנט מאפשרת לנו להגיע לקהל קוראים פוטנציאלי רחב שיקרא את המילים שאנו נבחר לכתוב. זהו כח רב בעל הבנה ודגש מועט מדי אצל כותבי התוכן. מילים הן כלי חזק ובעל השפעה רבה בעיצוב דעת קהל, שימוש נכון במילה יכול להוביל את הקורא אל המסקנה אליה הכותב מכוון. באם הכותב מקצועי וברור, הקורא לא יחווה התנגדות, ימשיך לקרוא את המאמר עד סופו ואולי אף יאמץ את מילותיו של הכותב כשלו. במקרה כזה גדלים הסיכויים שהקורא ישתף את המאמר עם חבריו ו/או יבצע את הפעולה אליה הוכוון במאמר. אך אם המאמר אינו משכנע מספיק, אינו רהוט ומקצועי דיו, הקורא יחוש סלידה וקרוב לודאי שאף לא יסיים לקרוא את המאמר. במקרה כזה, הופסד שיתוף ולקוח פוטנציאלי, ואף נפגע שמ של האתר המפרסם. הכוונת הקריאה תלויה במקצועיותו של הכותב ובהתנסחותו הרהוטה.מחקר מעמיק על הנושא הנכתב נדרש בטרם תחילת הכתיבה, כאשר במהלך הכתיבה נדרש אותו סדר כרנולוגי שדובר בסעיף 2 אשר יוביל את הקורא אל המסקנה אליה אנו מבקשים שיגיע.
9. מבחן דעת הקהל
לפני פרסום המאמר מומלץ לקרוא אותו מספר פעמים בכדי לאתר את החולשות שבו, קריאה בקול רם תעזור לכם להבחין במשפטים שיצאו מהקשרם מהר יותר. לאחר שהמאמר עבר את מבחן הקריאה העצמית כדאי להגישו למספר אנשים בעלי מודעות לשפה תקינה אשר דעתם חשובה לכם, בקשו מהם לבקר באופן אובייקטיבי ומקצועי ככל האפשר, ולתפוס את מקומו וזויתו של קורא חיצוני. תשובותיהם יסייעו לכם לחדד את המאמר, לתקן שגיאות שאולי לא הבחנתם בהן, להבהיר נקודות שזקוקות לליטוש נוסף ואפילו להעלות שאלות שהיו עולות אצל הקורא הפוטנציאלי.
10. מבחן הרשת
לאחר שחרורו של המאמר אל אויר העולם, ניתן יהיה לאבחן את התנהגותם של הקוראים. מעקב אחר תגובות, שיתופים או אפילו חוסר עניין מצידם, יסייעו בהסקת מסקנות בנוגע לשיפורים נחוצים. שדרוגים שלאחר הפרסום הם הליך ראוי שאין בהם כל פסול. אל תהססו לשנות משפט או פסקה אם אתם חשים צורך לעשות זאת, הקורא הבא יודה לכם על כך.
לסיום , כתיבת תוכן היא מלאכה שאל לכותב להפחית בערכה ובחשיבותה, תוצרתו הסופית תביא לכך שמאמרו יקרא ע"י רבים או יקבר בין אינסוף התכנים הכתובים המצויים כיום ברשת האינטרנט. התנהגות הקהל היא שתסייע לגוגל להבין את טיב התוכן ולדרגו בהתאם לכך. תוכן איכותי ואהוב על הקהל יהווה כלי קידומי חשוב שיפעל לאורך זמן ויביא לתוצאות להן ייחלנו. בהצלחה לכולם.