הופ! הופ! טראללה! גדלנו בשנה!!

כמעט כמעט כבר כאן,

שנת הלימודים החדשה

הילדים יגיעו עם הילקוטים החדשים (בקיץ נזרקו הסנדוויצ'ים הישנים סוף סוף לפח),

הם יתהדרו בבגדים שנבחרו בקפידה, חיוך מבויש, וסקרנות לקראת הפגישה עם המורה להיסטוריה.

הכיתות נקיות ומסודרות. הקירות מקושטים בשלל אמרות שפר , ציורי בלוני יום הולדת וציר זמן צבעוני.

המורים יתייצבו נרגשים, עם פרפרי הבטן האלה שתמיד מצטרפים אלינו לכיתה חדשה.

ובליבם ההבטחות הישנות התקפות תמיד:

- השנה אבדוק את כל המבחינים והעבודות מייד לאחר שיתקיימו, ולא אגרור אותם יום אחר יום.

- השנה לא אכעס על המאחרים או המפטפטים ולא ארים את הקול

- השנה אכתוב את כל המידע, כל יום, ביומן הכיתה (הממוחשב סוף סוף)

- השנה אמצא את הזמן לשיחה אישית עם כל תלמיד ותלמידה

- השנה לא אכנע ללחצים ואאפשר רק 2 מתכונות לתלמידים נכשלים,

- השנה אראה לתלמידים הרבה סרטים ואזכור להזמין את חדר המחשבים לפני כולם

הכל חדש, הכל טרי, הכל מרגש.

ויש בינינו שההתרגשות שלהם גדולה אפילו מזו שלנו - המורים החדשים! להם זו הפעם הראשונה, המלווה בהרבה חששות ופחדים. חבקו אותם, לוו אותם, הסבירו גם את המובן מאיליו לכאורה ועיזרו להם למצוא את מקומם בתוך חדר המורים ההומה, הנרגש אך הזר להם, במסדרונות האינסופיים של בית הספר, ובסבך ההנחיות וההוראות.

בהצלחה לנבחרת המובחרת של כל בית ספר - מורי ההיסטוריה.

שתהיה לכולנו שנת לימודים פוריה ומהנה

ד"ר אורנה כץ אתר, מפמ"ר היסטוריה

וצוות מדריכי היסטוריה