חברתיות רשתות

מדיה דיגיטלית ברשת האינטרנט המבוססת על תוכן גולשים והם אלה שיוצרים את עיקר התוכן

היבטים חיוביים

היבטים שליליים

דוגמאות

טיקטוק, פייסבוק, אינסטגרם, טוויטר, סנאפצ'ט, פינטרסט

מאז שנות ה-2000 מתרחש מעבר מ"מדיה דיגיטלית" ל"מדיה חברתית - רשתות חברתיות

היברידיות/טשטוש גבולות/היפוך תפקידים בשונה מתקשורת מסורתית ודיגיטאלית, שם יש צד של "מוען" שמייצר תכנים ומפיץ אותם וצד של "נמענים" שקולטים את המסרים, מפענחים אותם ומגיבים עליהם, ברשתות חברתיות, הקהל הוא גם נמען וגם מוען. הרשתות החברתיות מבוססות על תוכן שמייצרים הנמענים/מוענים - "תוכן שיתופי" שלרוב אין עליו שליטה והוא מופץ ברשת האינטרנט וחשוף לכל

האינטרנט הוא במה לתוכן של גולשים: הנמענים משתפים, יוצרים ומפיצים את מרבית התכנים במגוון דרכים ופלטפורמות: בלוגים אתר אישי ובו תוכן משתנה; אתרי וויקי כמו וויקיפדיה, שמבוססים על תוכן שהגולשים מספקים ועורכים; רשתות חברתיות כמו פייסבוק, טוויטר, אינסטגרם לינקד-אין, פלטפורמות שעיקרן שיתוף תכנים בין החברים, מאופיינות בסוג התכנים (סרטונים, טקסטים, תמונות) וקהל היעד (תחומי עיסוק, עסקי, גיל) אתרים לשיתוף תמונות/סרטונים כמו יוטיוב, פליקר, טיק טוק וכו'

לסיכום, יתרונות וסכנות של הרשתות החברתית

יתרונות: גלובלית, מספקת במהירות מידע מעודכן, חינמית וזמינה, דמוקרטית ופתוחה לכולם, מעודדת מעורבות קהילתית, מייצרת קהילות סביב תחומי עניין, פלטפורמה נוחה לאקטיביזם חברתי, מצמצמת פערים דיגיטאליים – נגישה ושיוויונית גם לשוליים, מאפשרת אנונימיות

חסרונות/סכנות: חוסר אמון - פייק ניוז ובוטים, הקצנת תכנים, פיצול חברתי לקבוצות הומוגניות, היעדר חשיפה לדעות אחרות/שונות, פלטפורמה נוחה להסתה, אלימות ובריונות, מעצימה חרדת החמצה FOMO, מובילה לאובדן פרטיות-הגיון מעקבי, נשלטות בידי תאגידי ענק בעלי עוצמה ושליטה על מידע, מרחיבה פערים דיגיטאליים – בין ילידים למהגרים, בין בעלי הון דיגיטאלי מועט לבעלי הון דיגיטאלי רב

סוגיה חשובה היא אחריות הפרט כיוצר ומפיץ של תכנים – הומוריסטיים, אלימים ו/או סטריאוטיפיים – מה מידת ההשפעה שלו על הקצנת השיח, על הגברת האלימות ועל תפיסת המציאות והייצוגים החברתיים והמגדריים.