* מילון מונחים:

-דומיננטה: האזור בפריים שמושך את העין שלנו מבחינה קומפוזיציונית. (זה קורה בגלל תנועה, תאורה, צבע, גודל וכו'). כדי לזהות צריך לשאול - לאן העין שלי נמשכת בפריים?

-משקל (מתחים במשקל הפריים): חזית מול רקע, גבוה מול נמוך, ימין מול שמאל, ועוד דרכים לארגן את הפריים כך שמייצר מתח בין האלמנטים השונים בו. כדי לזהות: לשאול, איפה הדמויות והחפצים ממוקמים? מי יותר חזק? נוכח? האם נוצר מתח בין האלמנטים?

-קומפוזיציה פתוחה וסגורה: קומפוזיציה פתוחה היא כזו המייצרת תחושה של חופש, אקראיות, ושנראה שממשיכה מחוץ לגבולות הפריים (מתאימה לרוב לסגנון ריאליסטי). קומפוזיציה סגורה היא קומפוזיציה שמבליטה את עצמה ומייצרת צורה שלמה ומדויקת שלא בהכרח נראית כממשיכה מחוץ לגבולות הפריים.

- מרחב מחוץ לשדה: ההעמדה עשויה לרמוז על אלמנטים מחוץ לפריים, שלא נראים אך הם חשובים לסיפור. למשל, דמות מסתכלת על אירוע מחוץ לגבולות הפריים ואנו לא רואים אותו. יש להדגיש כי בקולנוע, המרחב מחוץ לפריים מאוד דומיננטי. לעומת תיאטרון או ציור, שבהם קיים מרחב מחוץ לבמה/ציור אך במידה מוגבלת, המרחב מחוץ לפריים בקולנוע הוא השפעה מתמדת. למשל, כשרואים דמות אחת, דמות שנייה נמצאת מחוץ לפריים ואז עוברים לדמות השנייה והראשונה מחוץ לפריים. המרחב מחוץ לפריים נוטה להטעין בצורה מתמדת את הנראה, והשפה הקולנועית עוסקת לרוב במתח בין מה שנראה לבין מה שלא נראה, מה שנמצא בפריים ומה שמחוצה לו.

- עומק שדה: האזור בפריים שנמצא בפוקוס. כמה עמוק הפוקוס. צילום עם עומק שדה הנו צילום שמשאיר כמה שיותר אזורים בפריים בפוקוס. צילום בלי עומק שדה, או עם עומק שדה מצומצם או שטוח, משאיר רק אזור מאוד קטן בפוקוס והיתר לא בפוקוס.

- כיווני התנועה והמשמעויות האפשריות:

(משמעויות אלו הן הצעות וניתן לחשוב על משמעויות ואפקטים אחרים שיש לכיווני התנועה.)

* תרגיל:
לחלק את הכיתה לקבוצות. לבקש מכל קבוצה להעמיד 3 דמויות מול מצלמה, כל פעם בדרך אחרת (בעמידה, ישיבה, בחזית, ברקע, קרוב, רחוק, צמודות, רחוקות, בפרופיל, עם הגב, פרונטלית, חסומות על ידי אובייקטים/דלת, תוך כדי יצירת משולש או צורות אחרות ועוד) - כל קבוצה מציגה שתיים או שלוש אפשרויות להעמדה ומסבירה למה היא בחרה באופציות האלה ואיך היחסים בין הדמויות מתבטאים באמצעות ההעמדה.

* תרגיל:

להסתכל על תמונות שונות (סטילס או בלי סאונד), מהטלוויזיה, מהחדשות, מהעיתון. האם התמונה מספרת סיפור דרך הקומפוזיציה שלה? האם הסיפור שההעמדה מספרת "סותר" או "מחזק" את "התוכן" שלה?

* תרגיל:
להעמיד מצלמה בכיתה ולחבר למסך. לקחת שני תלמידים או שלושה שיעמדו מול המצלמה. כל פעם להזמין תלמיד אחר ולבקש לארגן העמדה שתיתן ביטוי להלך רוח מסוים (פחד, קנאה, שמחה, אהבה, אימה, ידידות, כעס, בדידות) - מותר גם להזיז את זווית ומרחק הצילום כדי להשיג תוצאה טובה יותר. רמה מתקדמת: אפשר לייצר קומפוזיציה שסותרת את הלך הרוח המבוקש ולראות מה זה עושה (למשל, "ריב" - לשים שתי דמויות במצב שמכתיב קומפוזיציה צמודה מאוד ביניהן, קרובות אפילו שבאותו הרגע לא סובלות אחת את השנייה. או "עצב" - לשים דמות במרכז הפריים כשכולם סביבה רוקדים ושמחים)
יש לנסות להבעיר מצב/רגש בעזרת ההעמדה – בלי מילים.

דוגמאות:

עצב בגלל פרידה: