כיצד מצלמים רגש?

תכננו שוט אחד בלבד עם ההנחיות הבאות:

1. שוט סטטי (המצלמה עומדת על חצובה ולא מבצעת שום תנועה)

2. שתי דמויות בלבד

3. גודל פריים לבחירתך (שימו לב שהמצלמה סטטית, חשבו היכן ממוקמות הדמויות ושהן יכולות להתקרב ולהתרחק מהמצלמה)

שוטינג היא בחירה (והחלטה) : מהו גודל השוט, מה יהיה בפריים, מה יהיה מחוץ לפריים, האם השוט יהיה על חצובה, בתנועה, איזה סוג של תנועה ושאלות רבות נוספות עליהם הבמאי צריך לקבל החלטה.

שוטינג הוא לא דבר טכני, לא צילום של אנשים מדברים ולא כלי שנועד לתת כיסוי לסצנה

כי אז כן, אני מסכים עם הגישה הזו, למה צריך בכלל שוטינג ?

(זוהי רק פעולה טרחנית המעכבת אותנו)

• מיהו גיבור הסצנה (נקודת מבט) ?

• מה הוא מרגיש במהלך הסצנה (המוקד הרגשי)

• איך אני מבטא את מה שהוא מרגיש ?

• איזה ז'אנר ?

• מדוע בכלל הסצנה כאן ? (מה המטרה שלה וכיצד אצלח לבטא את זה?)

• שוטינג זה לא דבר טכני של רשימת גדלי שוטים, זהו תכנון הסיפור שלנו

• שוטינג זה שאילת שאלות וקבלת החלטות:
  - דרך מי אנו נחווה את הסצנה (נק' מבט רגשית)
  - מה הערך של הסצנה
  - כיצד לבטא את זה
  
  

• שוטינג זה תהליך, הוא דורש זמן, דראפטים וחיפוש, זהו לא "תרגום" התסריט לגדלי הפריימים.