ניוזלטר "באות" - אוגוסט 2022
קהילת נשים מנוסות במחקר ופיתוח במדעי המחשב
ניוזלטר אוגוסט בסימן ״באות מדברות סטארטאפים״ - ניפוץ מיתוסים
בחודש שעבר ערכנו בקהילת ״באות״ מפגש של "באות מדברות סטארטאפים". במרכז המפגש התקיים פאנל בו חברות הקהילה קיבלו אפשרות לשאול את כל השאלות המעניינות אותן, ולקבל תשובות כנות על האמיתות אל מול המיתוסים לגבי אופי העבודה בחברות סטארטאפ, מתוך ניסיונן של חברות הפאנל.
הפאנל נוהל על ידי רומי וינטר, מפתחת בסטארטאפ Wilco. חברות הפאנל:
אתי דהן נוקד, VP R&D בחברת Wilco
שרון כחלון אודה, VP R&D בחברת Cheq
עמית ליכטנברג, Tech Lead בסטארטאפ Stealth
כל הנשים בפאנל הן גם אימהות, דבר שעלה במהלך הפאנל ועזר לנפץ את המיתוס המרכזי של חוסר יכולת לאזן עבודה וחיים אישיים כאשר עובדים בחברת סטארטאפ.
לא מעט מיתוסים נופצו במפגש. להלן המרכזיים שבהם, וכן טיפים לתיאום ציפיות והבנת התמונה המלאה, בשלב הראיונות ובמהלך העבודה היומיומית:
האם עבודה בחברת סטארטאפ בהכרח מחייבת לעבוד יותר שעות?
קצב העבודה בסטארטאפ עשוי להיות יותר גבוה, אך העומס אינו בהכרח ביחס ישר לכך.
שעות העבודה תלויות בארגון, כך שאפשר למצוא גם חברות קורפורייט שעובדים בהן יותר שעות מהמקובל.
גם בחברות סטארטאפ יכולה להתקיים תרבות עבודה היברידית, שכן המעסיקים מבינים שעליהם לייצר איזון עבור העובדים כדי למנוע שחיקה. בהרבה מקרים, תחושה של עומס ודחיפות תלויה בסוג המוצר שהחברה עוסקת בו ורוב העבודה אינה דחופה ביום יום השוטף.
מומלץ ואף לגיטימי לעשות בירור מעמיק ולשאול על תרבות העבודה בארגון, כדי להבין את אופי וקצב העבודה הנוכחי והמצופה בצוות המיועד.
כיצד ניתן לדעת שאיזון בית-עבודה בסטארטאפ אכן מתקיים?
חשוב לשים לב לאופי השאלות שאתן נשאלות בראיונות - ולוודא שהן לא נוגעות לחיים הפרטיים שלכן.
בנוסף, אל תתביישו לשאול כיצד נראה work-life balance בחברה ובצוות עצמו:
מה הן שעות העבודה?
האם הן מחייבות?
מהן השעות שחשוב שכולם/ן יהיו זמינים/ות, בעיקר כשעובדים/ות גם מהבית.
נסו להבין האם העובדים/ות נמדדים/ות על שעות עבודה או על תפוקה, וכיצד מתנהלים במצבי לחץ בארגון.
על המנהלים/ות חלה האחריות לוודא שהאיזון מתקיים, וזה מתחיל בחלוקת המשימות של הצוות בהתחשב בהקצאת הזמנים המתאימים לכל משימה ובהתאם למשאבים הקיימים, וכן התנהלות מבוקרת מול משימות דחופות שנכנסות לספרינט במפתיע והדד ליינים הספציפיים שלהן.
תוכלו לבדוק זאת בתהליך הראיונות, ולשאול כיצד חלוקת המשימות מתבצעת ומה תדירות המשימות הדחופות שעלולות להיכנס לספרינט ממוצע. במידה ואין התייחסות ל-capacity מצד המראיין/ת, שאלו על כך באופן ישיר. חשוב לעשות את תיאום הציפיות מראש כדי לא להיות מופתעת אחרי כשאת כבר בתוך הארגון, וכן משום שזו כל המטרה של תיאום ציפיות - לוודא שישנה השקה בין ההתנהלות לה המעסיק מצפה, אל מול ההתנהלות שאת רוצה ומסוגלת לתת.
גם לדוגמה האישית שמנהל/ת מציב/ה יש הרבה משקל - האם יש הגדרת שעות זמינות, העברת המסר כי לא מצופה לענות על פניות מקצועיות לאחר שעות העבודה (גם אם יש חברי צוות שבוחרים/ות לעבוד בשעות האלה), וכד׳.
על מנת לקבל תמונת מצב מלאה על העבודה בחברה, כדאי להעלות את השאלות החשובות לכן בפני כל אחד מהאנשים שתפגשו במהלך תהליך הגיוס, אנשים שונים לעיתים יתנו מענה שונה (שכן לכל אחד/ת ראייה אחרת). בנוסף, במידה ויש א/נשים שהוזכרו במהלך תהליך הגיוס שלא קבעו לכן מפגש עמם/ן, מומלץ לבקש לפגוש אותם/ן גם כן.
חשוב לזכור שהאחריות לאיזון חיי בית-עבודה חלה גם עלייך. את יכולה לזמן את עצמך בקלנדר לזמנים בהם את לא זמינה, במיוחד כשהעבודה היא מהבית והגבולות יכולים להיות מטושטשים.
מהן אפשרויות הקידום בסטארטאפ ובאילו דרכים ניתן להשיג אותן?
בסטארטאפ ישנה הרבה יותר גמישות במעבר בין תפקידים. אם בחברות קורפורייט יש טייטלים ותפקידים מוגדרים, בחברות סטארטאפ לרוב נוצר ואקום שצריך למלא. בסיטואציות הללו, אם תרצי לעסוק בדברים חדשים או לשנות משהו קיים, תוכלי למלא את הואקום ולעשות זאת, ואין צורך בהכרח לחכות לתהליך פורמלי.
בחברות סטארטאפ ישנם תפקידים ותקנים חדשים כל הזמן ולכן אפשר לנוע פנימית ולהחליף תפקידים.
חשוב לדבר ולתקשר עם המנהלים/ות מה מעניין אותך ומה תרצי לעשות כחלק מהתפקיד, ולשאול אותם/ן ״איך אני יכולה להגיע לשם? מה הדבר הבא שאני יכולה לעשות כדי להתקדם לכיוון הזה?״.
בחברות קורפורייט התפקידים לרוב הם כאלה המחייבים התמחות עמוקה בדברים ספציפיים, אך אם אתן אוהבות לגוון ולהתנסות בהיבטים שונים, בחברות סטארטאפ תוכלי לעשות זאת ביתר קלות.
במהלך חיפוש עבודה, הדבר בא לידי ביטוי אפילו יותר. חשוב לזכור שראיון עבודה הוא דו כיווני - גם את מראיינת את המעסיק, כשם שהוא מראיין אותך. שאלי את כל השאלות הנדרשות כדי להבין האם ישנה התאמה.
במידה ואין לארגון תפקיד להציע לך שמתאים לשאיפות שלך, חשוב להבין זאת כמה שיותר מוקדם, ואף לפעול בצורה שתשאיר דלת פתוחה למקרה שבעתיד ייפתח תפקיד רלוונטי.
מהם הלבטים במשרה ראשונה בחברת סטארטאפ לעומת חברת קורפורייט, והאם רוב העבודה היא עצמאית או שיש ליווי מקצועי?
באופן כללי, בחברת סטארטאפ יש יותר קושי לתמוך בלמידה של ג׳וניורים. מצד שני, ג׳וניורים יכולים ללמוד שם רבות. אם את מחליטה ללכת לעבוד בחברת סטארטאפ כמשרה ראשונה, תוודאי שיש להם את המשאבים הנדרשים לתת לך ליווי ומנטורינג כראוי.
שאלי על תהליכי חפיפה ועל הליווי הצפוי, בייחוד בשלבים הראשוניים במשרה.
לגבי אופי העבודה, תמיד ישנה האפשרות להיעזר במפתחים/ות אחרים/ות ולהשתמש בשיטת pair programming, אך זה תלוי תרבות ארגונית.
חשוב לציין שתהליכי האונבורדינג כנראה יהיו פחות מסודרים בחברות סטארטאפ, והדבר מעביר לא מעט אחריות לעובדת לתקשר מה היא צריכה כדי לבצע את עבודתה על הצד הטוב ביותר, וכן להשתלב בצוות וחברה באופן המהיר ביותר.
ולסיום, ניפוץ מיתוסים פר אקסלנס:
מיתוס 1: בסטארטאפים עובדים מהר, גם במחיר של Bad Practice.
זה מאוד תלוי בחברה ובתרבות הארגונית. גם על זה כדאי לשאול ולברר בראיונות.
מה שכן, אם את מתראיינת לסטארטאפ בתור אחת מהעובדות הראשונות, לחלוטין תוכלי להשפיע על אופי העבודה ועל תהליכי העבודה, וזאת הזדמנות נהדרת לרכוש ניסיון בבניית תהליכים ומתודולוגיות עבודה.
מיתוס 2: מספר האופציות שמקבלים בחוזה הוא מספר שרירותי ולא חשוב, ואין טעם להתמקח עליו.
אופציות הוא דבר שיש כאלה שתופסים אותו כקופסה שחורה שלא באמת ניתן לשאול עליה, ויש לקבל את מה שמציעים לנו As Is. זהו בהחלט סיכון, אך כדי לא להגיע למצב של חוסר שביעות רצון אם נגלה שקיבלנו פחות כי לא שאלנו על כך, צריך לשאול מה הצפי, ובד״כ עדיף לשאול במונחים של אחוזים. יש המון מידע בנושא אופציות וכיצד ניתן להעריך את ערכן בקבוצת הפייסבוק של ״באות״.
מיתוס 3: הסטארטאפ יכול להיסגר עוד שנה, במיוחד עם ״פיצוץ בועת ההייטק״.
לא מדובר ב"פיצוץ בועה", אלא יותר תיקון קצב הגדילה המטורפת שהייתה בתעשייה בשנתיים האחרונות. ככל שתיכנסי לסטארטאפ בשלב מוקדם יותר, הסיכון אמנם גדול יותר אבל כך גם ההזדמנות. חשוב לנסות ללמוד על ההתנהלות הכלכלית של החברה. שאלי שאלות על המצב הקיים בחברה והתכנון העתידי - קצב הגיוס כיום וצפי הגדילה על פני השנים הקרובות, מספר הלקוחות כיום וצפי המכירות.
התפיסה ש״החברה קטנה ולכן עלולה להיסגר בעוד שנה״ היא רק אפשרות אחת, וחשוב לזכור שישנן גם חברות גדולות בהן הסניף הישראלי יכול להיסגר, או שהחברה תיכנס למשבר ויהיה גל פיטורים.
גודל החברה הוא פחות רלוונטי, כמו להבין את המצב הפיננסי של החברה והאם ניתן לסמוך שההתנהלות הכלכלית שלה היא כזו שתאפשר יציבות וגמישות אל מול המצב המשתנה בשוק.
הצטרפות לחברת סטארטאפ עשויה להוות הזדמנות מדהימה במישור המקצועי והמישור האישי כאחד. סגנון העבודה והתרבות הארגונית לרוב יהיו שונים מאשר בחברת קורפורייט, במיוחד בחברת סטארטאפ בשלבים הראשונים שלה, ומתוך כך נוצרות גם ההזדמנויות השונות.
קיימות לא מעט הנחות מקדימות לגבי אופי העבודה בחברת סטארטאפ, וניתן לראות שאחוז הנשים שעובדות בחברות סטארטאפ בשלביהן הראשונים נמוך יותר אל מול אחוז הגברים.
המטרה של מפגש "באות מדברות סטארטאפים" הייתה לאפשר לכל מי ששקלה לעבוד בחברת סטארטאפ אך נשאה עימה אי אילו חששות בנושא, להשתחרר מההנחות המקדימות ולהגיע להחלטה מתוך ידע והיכרות מעט עמוקה יותר עם אופי העבודה בחברות סטארטאפ.
ידע זה כוח, בעיקר בהגעה למסקנות והחלטות, ולכן אנו מקוות שהמפגש הזה היה פורה ומלא בערך לכל המשתתפות.
בברכת "אל תניחו הנחות", ההסכם השלישי מתוך הספר ״ארבע ההסכמות״,
אוראל כהן, בשם הנהלת באות
=======================================
באות - כל הדרכים ליצירת קשר
באות היא הקהילה הגדולה ביותר עבור נשים בעולמות הטכנולוגיה - מחקר ופיתוח, דאטה סיינס וכד׳.
את כל הניוזלטרים של באות ניתן למצוא כאן.
יש לך שאלות? היית רוצה שנסקר משהו מסוים בניוזלטר הבא?
מוזמנת לשלוח לי מייל (hilavalensia@gmail.com) או הודעה בפייסבוק/לינקדאין ואשמח לתת מענה :)
לגבי כל דבר אחר שקשור ב״באות״, מוזמנת ליצור קשר במייל- extend.tech.team@gmail.com
קחו חלק בקהילה: