זיהוי ז'אנר

*הסרטון הופק ומוצג על ידי טומי כהן- מדריך בפיקוח

בחירת ז'אנר הסרט היא אחת ההחלטות הבסיסיות, שיוצר הסרט צריך לקבל. יש לה השלכות ישירות ומשמעותיות על התסריט ועל הצילומים, מפני שלכל ז'אנר יש מעטפת של מוסכמות מבחינה צורנית (צילום, עריכה, בימוי, וכו'), מבחינה התוכן ומבחינת המבנה הסיפורי.

מתוך תוכנית הלימודים למכללות יג, יד, ומתוך אתר "עושים תקשורת" - הכל בכף היד -הפקות יב - זאנרים (חלק מן התוכן קוצר ונערך):

ז'אנרים - עלילתי - בקולנוע העלילתי קיימים סוגי ז'אנרים שונים: קומדיה, אימה, דרמה מחזמר, מלודרמה, פשע ,מדע בדיוני, אקשן, הרפתקאות, ועוד. כמו כן, קיימים תת ז'אנרים, כמו למשל: סרטי "זומבים"; סרטי "סלשר", שהם תת ז'אנר של ז'אנר האימה; קומדיה רומנטית, או קומדיית פשע, השייכים לז'אנר הקומדיה, ועוד.

ניתן למצוא שילוב של ז'אנרים, אך חשוב להכיר, קודם כל, את המאפיינים הצורניים ואת התכנים של כל ז'אנר. כך למשל, קומדיה רומנטית יכולה להשתייך גם לז'אנר הדרמה, ואפילו לשלב בין הז'אנרים.

דוגמות למאפייני הז'אנר (תוכן וצורה):

סרטי אימה -

בהיבט התוכן - סרטי אימה, במקרים רבים, מבוססים על עלילה, הכוללת עימות בין בני אדם נורמאטיביים לבין בני אדם מרושעים, או עימות בין בני אדם לכוחות על-אנושיים, שכוונתם מרושעת, והעימות נועד לעורר אצל הצופים: פחד, אימה בעתה, חלחלה, וזעזוע.

מאפיינים צורנים - בסרטי אימה ישתמשו במינימום דיאלוגים, ויהיה שימוש מקסימאלי בסאונד, בתאורה אפלה ובצלליות, בזוויות צילום המדגישות את מה שמוסתר, בתנועות מצלמה מאיימות, בצילום בחושך יחסי ובעדשות צרות.

קומדיה רומנטית -

בהיבט התוכן - נראה, בדרך כלל, בחור שפוגש בחורה. משהו גורם לחיבור בין הדמויות, והם מתאהבים. גורם חיצוני מונע מהם להיות יחד: הורה, חברה טובה, יד הגורל, וכו'. לבסוף, אחרי התמודדות עם קשיים, הם חוזרים להיות יחד. הקומדיה הרומנטית שמה דגש על מערכת היחסים בין בני הזוג, והסרט ישדר ריאליסטיות, אופטימיות, וכמובן, יהיו בו אלמנטים קומיים.

מאפיינים צורניים

הסצינה "מוארת" מאוד, צבעונית, קצב העריכה מהיר, והיא תצולם בעדשות רחבות, ולרוב באזורים עירונים.

ז'אנרים - דוקו -

באופן גס, ניתן לחלק את סרטי התעודה לשני נתיבים מרכזיים:

הראשון, סרט תיעודי, המתעד במצלמה משהו שקורה ממש מולה, ועוקב אחרי תהליך. סרטי טבע, או סרטים אקטיביסטיים (מייקל מור, מיקי רוזנפלד), הם דוגמאות מוכרות לסוגה הזו. הסוגה הזאת דורשת זמן רב, תיכנון וסבלנות בשלב התיעוד.

השני הוא סרט תיעודי משחזר - סרטי תעודה שנעשים בדיעבד. הם מספרים סיפור שכבר היה ונגמר, ועושים זאת באמצעות ראיונות, קטעי ארכיון, אילוסטרציות, וכדומה.

:קיימים ז'אנרים רבים ושונים, כמו

דוקו חקירה- המתמקד ב"סיפור חוקר" על ידי הצגת טיעון חזק מנקודת מבט ספציפית במטרה לשכנע את הצופים להאמין בנקודת המבט הזו.

דוקו אקטיביזם- סרט המתעד תופעה, או טענה מסוימת, באופן אקטיביסטי - באמצעות הסרט, והוא מנסה לשנות משהו בעולם ( "לאכול בגדול).

דוקו ריאלטי, שהוא תת-ז'אנר של ז'אנר הריאליטי, ועוד.

כעת נתייחס ל- 3 ז'אנרים: "דוקו הסיפור האישי", "דוקו זבוב על הקיר" ו"ודוקו תיעודי קלאסי".

דוקו הסיפור האישי - נעשה נפוץ מאוד עם הזמינות הטכנולוגית, אשר הפכה את הטלפון החכם, כלי לתיעוד המציאות, שכמעט כל אדם נושא עמו לכל מקום. לסרטים האישיים יש תת-ז'אנרים שונים, כגון: "יומן מצולם", "דיוקן משפחתי או של בן משפחה", ו"דיוקן עצמי".

: דוקו אישי מאפיינים דוקו אישי מאפייני

1. נושא הסרט הוא וידוי אינטימי ואישי של יוצר הסרט, תוך חקירת העצמיות –מי אני בעולם ?

2.נקודת המבט היא סובייקטיבית והסרט אינו מסתיר זאת.

3. המהלך התיעודי של עלילת הסרט הוא הניסיון של הגיבור לעזור לעצמו לפתור את בעיותיו. המצלמה היא כלי לריפוי בעיותיו עם עצמו, או בעיותיו ביחסים עם אחרים.

4. מרכיבי המהלך העלילתי : הצגת הבעיה, ההתמודדות והקשיים וההתגברות על הקושי.

דוקו הסיפור האישי - נעשה נפוץ מאוד עם הזמינות הטכנולוגית, אשר הפכה את הטלפון החכם, כלי לתיעוד המציאות, שכמעט כל אדם נושא עמו לכל מקום. לסרטים האישיים יש תת-ז'אנרים שונים, כגון: "יומן מצולם", "דיוקן משפחתי או של בן משפחה", ו"דיוקן עצמי".

דוגמות: "הסדרה מחוברים", "יומן" של פרלוב", "ואלס עם באשיר" של ארי פולמן

דוקו "זבוב על הקיר" - צילום של "זבוב על הקיר" הוא, כאמור, צילום שמנסה להיות "אובייקטיבי" – לצלם את האירוע עם כמה שפחות התערבות, או נוכחות, של המצלמה. התחושה היא שהאירוע היה מתרחש כפי שהוא מתרחש גם ללא קשר לצילום, והצלם צריך "להעלים" את עצמו, או להצניע את נוכחותו. גישה כזו מאמינה ב"תיעוד נקי", כזה שאינו בהכרח משפיע על המצולם, או לפחות, אמור לא להשפיע. כך נוצרת תחושה של התבוננות ושל עדות; ניסיון להביא את הדברים "כפי שהם".

דוגמה: "מחסומים" של יואב שמיר, "המורה אירנה" של איתמר חן

דוקו "תיעודי קלאסי"- בסרט כזה הבמאי מסתיר את נוכחותו, והוא מורכב לרוב מראיונות ("ראשים מדברים"), מצילומים, מקטעי ארכיון, מסצנות התרחשות, ומקריינות של "מספר יודע כל". אמצעים אלה מעצימים את "רושם האמת ואת האשליה של צפייה במציאות כפי שהיא.

דוגמה: "נאנוק איש הצפון" של רוברט פלהרטי

• האם בחרתם ז'אנר לסרט שלכם? האם אתם משוכנעים שזהו הז'אנר המתאים?

• מדוע בחרתם ז'אנר זה ולא ז'אנר אחר?

• האם בחירתכם היא בז'אנר, או בתת-ז'אנר ואם כן, מהו?

• האם מוכרים לכם המאפיינים הצורניים של ז'אנר זה (תאורה, צילום, עריכה, ועוד)?

• האם מוכרים לכם המאפיינים התוכניים של ז'אנר זה?

•