שיעור 7 -התאורה בסיפור הקולנועי

חשוכים מאוד בפריים וכך יוצרת קונטקסט (ניגוד) גבוה בין רמת התאורה בחלקים שונים

של הפריים. המילה "קיארוסקורו" באה מאיטלקית ומשמעותה היא "בהיר-אפל".

- תאורת שלוש הנקודות: סגנון תאורה קלשאסי שמתמקד בלהאיר את הדמות דרך שלוש

נקודות אור. האור העיקרי (Key Light) המאיר חזיתית את הדמות. אור מילוי או אור

מאזן (fill light) המרכך את הצללים שמייצר האור העיקרי. ואור אחורי (backlight) שעומד

מאחורי הדמות, מעניק לה הילה ומפריד אותה מהרקע.

כיוון התאורה: תאורה מהצד, פרטנטלי, וכו'

השעה הקסומה: שעת השקיעה או הזריחה שבה השמש מספקת מספיק אור, אך ללא צללים.

להאיר את הסט או להאיר את השחקן -השיטה ההוליוודית מול השיטה האירופית: יש אימרה (לא בהכרח מדויקת אבל מעניינת כי מעלה דיון למחשבה) שאומרת בשיטה ההוליוודת מאירים את השחקן. דואגים שהשחקן תמיד יהיה מואר יפה וטוב כדי שיראו אותו וכך להעצים את היופי והנוכחות שלו. לעומת זאת, בשיטה האירופית מאמרים את הסביבה, הסט – וכתוצאה השחקן לפעמים בצל, לפעמים בין לבין, לפעמים באור, והאור לא תמיד מאיר אותו בצורה אחידה. מה ההבדל בין הגישות השונות לתאורה? אילו תוצאות הן מביאות? באיזה מקרים הייתם משתמשים בתאורה "הוליוודית" ובאיזה מקרים את ה"אירופית"?

צריך לקחת בחשבון שתאורה שמאירה את הסט עשויה להיות "ריאליסטית" יותר, כלומר, מאירה את המקום בצורה שמרגישה ריאליסטית ואז השחקן נע בתאורה הזאת ומואר לפי זה. או לחילופין יכולה להיות "פורמליסטית" יותר – כלומר התאורה מאוד מסוגננת ואף סימבולית ומבליטה את עצמה.

ניתן לעשות תרגיל ולהתנסות בסוגי הגישות השונים ולבדוק ולחשוב על התוצאות.