של המציאות הבניה חברתית

לפי טענה זו התקשורת אינה מעבירה לקהל את המציאות, אלא יוצרת תמונה מסוימת של המציאות. המציאות המוצגת באמצעי התקשורת נתפסת בעיני הקהל כ"אמת" וכ"מציאות" אך בפועל היא אינה "אמת אובייקטיבית" אלא תוצר של שיקולים ואינטרסים שונים של העיתונאים ושל וארגוני התקשורת שמייצרים את החדשות.

נו זקוקים לתקשורת שתתווך לנו את המציאות, במיוחד כשזו רחוקה מאיתנו. אבל, המציאות מורכבת והמידע אינסופי – כלי התקשורת אינם יכולים להראות את הכל

התקשורת "בונה" לנו מציאות באמצעות מרכיבי השפה התקשורתית: טקסט, צילום, עריכה, ליהוק ועוד וכדי ליצור רושם כאילו היא מתארת את המציאות, היא משתמשת באמצעים שונים: אופן ייצוג ותדירותו, מסגור, רטוריקה ובחירה זו או אחרת

התקשורת מציגה לנו את המציאות הרחוקה שאנחנו לא יכולים לחוות במציאות הקרובה, והיא גם סוכן החברות המשמעותי והמשפיע ביותר. שילוב זה מעניק לאמצעי התקשורת השפעה רבה על עיצוב תמונת המציאות בראש שלנו ועל הפרשנות שלנו אותה – על איך אנחנו תופסים ומבינים אותה

לסיכום, התקשורת מייצרת להו את המציאות באמצעות

כמות הדיווח: כמה זמן/מקום מוקדש לנושא (כמה מראים?)*

הבעת עמדה: הטיה לכיוון מסוים, לא ניטרלית, אידיאולוגית ואופי הדיון: ויכוח מתלהם ופונה לרגש או דיון שקול והגיוני, מסגור, סטריאוטיפים (איך מראים?).

הבעת עמדה: הטיה לכיוון מסוים, לא ניטרלית, אידיאולוגית ואופי הדיון: ויכוח מתלהם ופונה לרגש או דיון שקול והגיוני, מסגור, סטריאוטיפים (איך מראים?)

דוגמאות

סיקור ההפגנות נגד הרפורמה המשפטית קיבל מקום בעמודים הראשונים של העיתונים המודפסים וקיבל זמן שידור רב בטלוויזיה, רוב הסיקור היה אוהד ונטה לצד המפגינים ונגד הרפורמה, הפגנות סוערות וחברי כנסת בעלי דעות נחרצות קיבלו יותר מקום ופחות השמיעו עמדות מתונות – הקהל בבית קיבל מציאות "מובנית" ולמד איך להתייחס ולהבין אותה

מושג חוצה זירות. הבניית המציאות נעשית בכל הז'אנרים ובכל הזירות ולא רק בחדשות. אמנם החדשות מבקשות ומתיימרות להציג לאזרחים את המציאות, אבל לכל זאר הטקסטים התקשורתיים יש חלק הבניית המציאות. ייצוג בפרסומות (נשים, גברים, מה ראוי ומה צריך לשאוף אליו), בריאליטי, בקליפים ועוד. כדאי לשאול כיצד תהליכי גלובליזציה משפיעים על הבניית המציאות שלנו, כאן ועכשיו

ז'אנר (סוגת) החדשות הוא הוותיק והנצפה ביותר בטלוויזיה. צופים נוטים לייחס לו "ערך אמת" גבוה, בשל הממד הוויזואלי (וידאו דומה לאופן שבו אנו רואים את המציאות) והשימוש ב"רטוריקה של אובייקטיביות".

התקשורת לא משקפת את המציאות כפי שהיא – יש פערים בין האירועים המתרחשים לבין מה שרואים בתקשורת. כל טקסט הוא נרטיבי – מבטא נקודת מבט מסוימת (כתב, עורך, ארגון תקשורת). לחדשות ולצילום העיתונאי יש תפקיד מרכזי בהבניית המציאות

טענה שהמציאות המוצגת באמצעי התקשורת מובנית. אנו זקוקים לתקשורת שתתווך לנו את המציאות, במיוחד כשזו רחוקה מאיתנו. אבל, המציאות מורכבת והמידע אינסופי – כלי התקשורת אינם יכולים להראות את הכל

המציאות המוצגת באמצעי התקשורת נתפסת בעיני הקהל כ"אמת" וכ"מציאות" אך בפועל היא אינה "אמת אובייקטיבית" אלא תוצר של שיקולים ואינטרסים שונים (פוליטיים, כלכליים, חברתיים, טכניים, אידיאולוגיים): נקודות מבט והשקפות העולם השונות של העיתונאים (המושפעים מהערכים והאמונות שלהם, מהגיל, הלאום, המגדר ועוד) וארגוני התקשורת שמייצרים את החדשות, אילוצים טכניים, אילוצי זמן וכסף

התקשורת "בונה" לנו מציאות באמצעות מרכיבי השפה התקשורתית: טקסט, צילום, עריכה, ליהוק ועוד ובשלל ז'אנרים (הסוגות) שלה: חדשות, פרסומות, סדרות דרמה וריאליטי ועוד. כדי ליצור רושם כאילו היא מתארת את המציאות, התקשורת משתמשת באמצעים וכלים שונים: אופן ייצוג ותדירותו, המסגור, הרטוריקה ובחירה זו או אחרת

מתייחסים לשלושה סוגים של מציאות

מציאות אובייקטיבית היא מה שקורה בפועל, נגישה לאנשים בעיקר בסביבתם הקרובה

מציאות סימבולית היא ייצוג של המציאות באמצעות שפה, מדיה, צילום = המציאות שאנו מקבלים דרך התקשורת

מציאות סובייקטיבית היא השילוב שבין השתיים, כפי שהן מתעצבות בתודעת הפרט/ים

התקשורת מציגה לנו את המציאות הסימבולית-הרחוקה שאנחנו לא יכולים לחוות במציאות האובייקטיבית-הקרובה, והיא גם סוכן החברות המשמעותי והמשפיע ביותר. שילוב זה מעניק לאמצעי התקשורת השפעה רבה על עיצוב תמונת המציאות בראש שלנו-המציאות הסובייקטיבית ועל הפרשנות שלנו אותה – על איך אנחנו תופשים ומבינים אותה

לסיכום, התקשורת מייצרת להו את המציאות באמצעות

כמות הדיווח: כמה זמן/מקום מוקדש לנושא (כמה מראים?)

הבעת עמדה: הטיה לכיוון מסוים, לא נייטרלית, אידיאולוגית ואופי הדיון: ויכוח מתלהם ופונה לרגש או דיון שקול והגיוני, מסגור, סטריאוטיפים (איך מראים?)

הדגשה או הסתרה של נושאים (מה מראים? ומה לא מראים?) סדר יום

סיבות להבניית מציאות על ידי התקשורת

בהיבט ביקורתי הגמוניה – לשמר את המצב הקיים, התקשורת משרתת את החזקים (יחסי הון-שלטון-תקשורת, מציגה את המציאות מנקודת המבט של החזקים, באופן שלא פוגע באינטרסים של בעליה.

בהיבט פונקציונלי התקשורת ממלאת את תפקידיה במגבלות הרגולציה, החוקים והתקציב, משרתת את הקהל שלה – מציגה את המציאות באופן שיתאים לקהל שלה ומשקף את החברה בה היא פועלת.

הבניית המציאות מתרחשת בכל המדיה ובכל הז'אנרים: חדשות, בידור, פרסום, ספורט וכדומה.