אחריותיות התקשורת

במדינה דמוקרטית לתקשורת יש תפקידים רבים וחשובים. בין היתר, היא אחראית על: הפצת מידע חיוני לאזרחים, קביעת סדר יום ציבורי ופוליטי וגם פיקוח וביקורת על מוסדות השלטון. כדי לבצע תפקידים אלו היא זקוקה לאמון הציבור וכדי לשמור על אמון זה, התקשורת צריכה לבדוק את עצמה, לקחת אחריות על פרסומיה ובמקרה של הפרה - לדווח על כך לציבור לתקן את ההפרה.

במדינה דמוקרטית לתקשורת יש אינטרס להיות המבקרת של עצמה, שכן אם לא היא, יעשו את הפיקוח גורמים אחרים, מה שייפגע באוטונומיה שלה וביכולת שלה לבצע את תפקידיה - חופש העיתונות ייפגע

דוגמאות

פעולות מתקנות: מילולית - דוגמת התנצלות, הבהרות ותיקונים או מעשית - שינוי מעשי בדרכי איסוף והפצת המידע

טיפול בהפרות עיתונאיות בריאיון שערכה אילנה דיין עם אהוד ברק (ראש ממשלה דאז) לפני בחירות 2001, היא קטעה אותו כדי להודיע על שידור סדרת הדרמה "זינזאנה" לאחר התוכנית. למחרת הריאיון תקפו את דיין, עיתונאית ותיקה ומוערכת על התנהלותה. לאחר שבוע, פתחה דיין את התוכנית בהתנצלות. המקרה משקף תהליך שבו עיתונאי מפר כלל אתיקה עיתונאית, נתקל בתגובה ובביקורת ציבורית ומוסדית ולאחר מכן מקבל אחריות, מתנצל ומתקן את העוול

רביב דרוקר-שי גלילי, העין השביעית

הרחבה:

כאשר עיתונאים או ארגוני התקשורת מפרים את הכללים הפרופסיונאליים ו/או האתיים לפיהם הם אמורים לנהוג - אמון הציבור בהם עלול להיפגע. בכדי להשיב אמון זה, נדרשים ארגוני התקשורת לכונן תהליכי בקרה ותיקון פנימיים, בדיוק כמו מוסדות אחרים בחברה דמוקרטית כמו צבא וממשלה

אחריות היא החובה המוסרית של כל אחד למלא את תפקידו כראוי, ואילו אחריוּתיוּת היא הצורך לתת דין וחשבון על מעשינו כלפי גורמים אחרים. מושג זה מתייחס למגוון התהליכים והארגונים שפועלים כדי שהתקשורת תיתן לתת דין וחשבון לחברה על האיכות או התוצאות של פרסומיה. התפיסה שעומדת מאחורי המושג היא שהתקשורת אינה עסוק מסחרי רגיל, שבמקום למכור נעליים הוא מוכר מידע/תכנים .התקשורת היא מוסד חברתי חשוב וחיוני לחיים דמוקרטיים ומשום כך היא במעמד מיוחד ויש לה אחריות ציבורית: מצד אחד, יש לנהוג בה משנה זהירות ולא להרבות בחוקים מגבילים, כדי לאפשר חופש פעולה וחופש ביטוי, מצד שני, יש לאלץ אותה לתת דין וחשבון כלפי החברה, עבורה היא פועלת (ולא רק כלפי בעלי המניות השולטים בה מסחרית או הפוליטיקאים שממנים את מנהלי התקשורת הציבורית)

תקשורת ואחריות חברתית

התנהגות של התקשורת מתוך אחריות כלפי החברה שבתוכה ועבורה היא עובדת. לפעמים אחריות זו באה על חשבון כללי עבודה וערכים מקצועיים שנהוגים בימי שגרה

יש מצבים מיוחדים בהם התקשורת בוחרת לפעול מתוך אחריות לחברה בתוכה ולמענה היא עובדת. במצבים אלו התקשורת רואה עצמה לא רק כארגון כלכלי-מסחרי, או גוף "ניטרלי", אלא חלק מהחברה בתוכה ועבורה הוא עובד.

במצבים אלו – מלחמה, מגיפה, אסון טבע וכד' – התקשורת בוחרת להטיל על עצמה מגבלות ולפגוע בערכים כמו חופש הביטוי, חופש העיתונות, ניטרליות ואיזון, וזאת על מנת לפעול מתוך אחריות לחברה.

לדוגמה, במלחמת חרבות ברזל התקשורת הישראלית שידרה באופן רצוף במשך ימים רבים ללא שידור פרסומות, כלומר, עבדה עבור האזרחים מבלי תמורה.

בנוסף, בחרה התקשורת הישראלית שלא להראות סרטונים שפרסם ארגון הטרור חמאס. למרות שלסרטונים אלו היה ערך חדשותי גבוה ועניין את הציבור, התקשורת טענה כי פרסום הסרטונים יפגע במאמץ המלחמתי של החברה הישראלית וישרת את האויב.