ג. תהליך הבימוי

תהליכי בחירת השחקנים, ניהול החזרות והעמדת השחקנים (בלוקינג) הם כלים משמעותיים בתהליך בימוי הסרט. תהליכים אלו מחייבים, לצד הידע, מערכת החלטות מושכלת של הבמאי המשפיעה על הצורה והתוכן ביצירה הקולנועית. החלטותיו של הבמאי בבחירת השחקנים ובימוים מעמידה למבחן את כישוריו יכולתו לתרגם את התסריט לכדי יצירה קולנועית מנומקת.

ג.1 מבחן הבד.

ג.2 ניהול חזרות והדרכת שחקנים.

ג.3 בימוי והעמדת שחקנים.

1. התלמיד ילמד את תהליך הכנת מבחן הבד.
2. התלמיד ילמד כיצד לנהל חזרות שלב אחר שלב.
3. התלמיד יכיר וילמד את אפשרויות תכנון העמדת השחקנים בסט.

מבחן בד, הקרוי גם מבחן במה או אודישן (באנגלית: Audition), הוא הופעה קצרה של שחקן, מוזיקאי או רקדן לפני צוות של בוחנים, שבה נבדקת מידת התאמתו לתפקיד מסוים.

יש שלושה סוגים עיקריים של מבחני בד:

בראשון מקבל הנבחן את הקטע שלו מראש, והוא צריך להתכונן עליו וללמוד אותו. סוג זה של מבחן בד אופייני לתיאטרון ולקולנוע. השחקן יתבקש ללמוד בעל-פה קטע שייתנו לו הבוחנים מראש. לעתים מדובר בקטעים מתוך היצירה המועלית, ולעתים רק באותה סוגה.

הסוג השני מבוסס על אימפרוביזציה שהבמאי מבקש מהשחקן.

בסוג אחר של מבחני בד מחליט הנבחן איזה קטע הוא רוצה להעלות, מתכונן עליו לבד ומציג אותו בפני הבוחנים.

מה האודישן בודק?

חזות – תאימות חיצונית לדמות שהשחקן אמור לגלם.

ווקאליות – קריטריון זה בוחן מספר אלמנטים שונים: טון דיבור רם וברור, הגייה נכונה, טשטוש מבטא (למעט מקרים שבהם הדבר מתבקש) ונכונות להתנסות בניב זר.

שפת גוף – שפת הגוף אמורה להיות תואמת לעיצוב הדמות ולפרשנותה על ידי השחקן.

פרשנות של השחקן לטקסט שניתן לו – שחקנים אמורים להתכונן לאודישן ולהציג את הפרשנות שלהם לדמות שהם אמורים לגלם.

משך האודישן הוא עד 20 דקות. חשוב שהבמאי יזכור כי השחקן לא מגיע לחזרה אלא למפגש היכרות עם הבמאי במובן המקצועי והצגת יכולות. הבמאי אמור להכין כל אודישן על פי הדמות הנבחנת ועליו לרשום לעצמו מהן הנקודות החשובות שהוא מבקש לבדוק ולפי מיקוד זה לערוך את מבחן הבד.

אם הבמאי מתקשה להחליט לגבי שחקן מסוים, הוא יבקש ממנו לקיים מבחן בד נוסף שיהיה שונה מקודמו ויתמקד בנקודות שבהן הבמאי מתקשה להחליט.

שלב נוסף במבחני הבד הוא מבחן ההתאמה בין שני גיבורים (Matching). הבמאי רוצה להיות בטוח שהכימיה בין שני השחקנים שנבחרו לגלם את הדמויות הראשיות תואמת בהיבטים שעולים מתוך התסריט.

נהוג לקיים אימפרוביזציה בין שני השחקנים כחלק מהמבחן להתאמתם.

השחקנים אמורים להגיע לאודישנים מוכנים. אצל שחקנים שמגיעים לאודישנים ללא הכנה המבחן בדרך כלל נועד לכישלון ידוע מראש. אם לבמאי יש תחושה שזו הפעם הראשונה שהשחקן קורא טקסט שניתן לו או אם לבמאי יש תחושה שהשחקן לא קרא את דפי הדמות שנשלחו לו או את הסינופסיס, רצוי לומר בנימוס כי האודישן לא יתקיים ולמצוא תאריך חדש למבחן או לבטלו כליל.

בסרטי סטודנטים נבחנים לא פעם אנשים שאין להם ניסיון משחק ומספיק כלים להכנת האודישן. עובדה זו אין בה כדי לשלול את מבחן הבד, אך היא מחייבת את הבמאי להכין אותו באופן שמזכיר יותר עבודה על דמות. במקרים אלו המבחן יהיה ארוך יותר מכיוון שמדובר בתהליך מורכב קצת יותר שבוחן את יכולותיו של הנבחן לשחק.

מבחני בד של שחקנים בהוליווד. דגש בעיצוב הדמות כבר בשלב המבחן.

צפיית חובה

שינויי דמות משלב המבחן עד צילום הסרט:

ג'וקר

Joaquin Phoenix Screen Test

קטעי מבחן בד לסדרה שבבניקים

קיימות שיטות מגוונות לחזרות עם שחקנים. לכל במאי יש ספר הכללים שלו שעמו הוא מנהל את החזרות בהתאם לפרויקט המצטלם. בפרק זה נעבור על הכללים הבסיסיים. ניתן להרחיב או לצמצם אותם בהתאם לניסיונו של הבמאי.

קיימים שני סוגי מטרות עיקריים בבימוי שחקנים. הסוג הראשון נוגע בדרך כלל לסרטים רדודים יחסית. המטרה נסמכת על טייפקסטינג של צוות שחקנים מוכר יותר או פחות, שאינו עובר תהליך עמוק ומורכב של חזרות ומציג לקהל בסרט בעיקר מה שנהוג לכנות "תוצאות" משחק. עיצוב הדמות הוא שטחי, והמשחק מוחצן, חסר גוונים, ובעיקר צפוי.

הסוג השני שעליו נלמד בהרחבה הוא "התהליך". התהליך אינו מצטמצם רק לחזרות, והוא אמור להיות חלק מהמשחק של השחקנים גם בסרט. כשמו כן הוא, תהליך המתחיל בהבנת התסריט ופיסוקו על ידי השחקן דרך חקר עיצוב הדמות על פי המודלים שלמד השחקן, חקר שפת הגוף, המבט, הפרשנות שמבקש השחקן להעניק לדמות, הפנמת התהליכים הרגשיים והיכרות עם המיזנסצנות. כלומר, התהליך הוא החיפוש אחר הדמות שהשחקן אמור לגלם, ודרך החיפוש היא חלק ממה שמבדיל בין משחק שמאפשר לקהל להסתקרן מהדמות ולגלות יחד עם השחקן את "סודות" הדמות במהלך הסרט עצמו ובין משחק שמציג "תוצאות" ללא תהליך וללא נימוקים. לדוגמה, השחקן מביע כעס שלא ברורה הסיבה לו מפני שלא היה תהליך שינמק את הכעס.

לפני שהבמאי מתחיל בחזרות עם השחקנים עליו לבצע עבודת הכנה:

1. פגישה אישית עם כל שחקן להיכרות ותיאום ציפיות, שיחה על התפקיד שהשחקן אמור לגלם ואיזו עבודת הכנה נדרשת לשם כך.
2. הגדרת הנושאים שבהם החזרות יעסקו. קוצר הזמן מחייב שלכל חזרה יהיו מטרות מוגדרות שבהן היא תעסוק. למשל, הבנת מערכות יחסים בין דמויות, דגשים על מהלך רגשי של הדמויות, העמקה בעיצוב הדמויות, פרשנות הטקסטים, פיסוק מדויק של הטקסטים בהתאם לפעולות והעמדת השחקנים.

לפני שכותבים תסריט מצלמה ולפני שמסמנים על הפלור פלאן עמדות מצלמה, הבמאי מסמן את עמדות השחקנים ומהלכם בכל סצנה על גבי הפלור פלאן. העמדת השחקנים היא ליבת הבימוי של המיזנסצנה.

צפיית חובת בכיתה בסרטונים הבאים המתארים את השיקולים בהעמדת השחקנים.

המורה ינתח בכיתה עם התלמידים את כל אחד מהסרטונים המציג נקודת מבט שונה על בלוקינג.

Film Blocking Tutorial — Filmmaking Techniques for Directors

How Kubrick, Spielberg, and Inarritu Stage their Scenes

3 Brilliant Moments of Blocking (in Kurosawa's High and Low)

The Wolf of Wall Street Film Blocking Techniques | Director's Playbook

How a Director Stages and Blocks a Scene

תרגילי חובה

1. בחרו מתוך האתר שתי סצנות שונות והעמידו את השחקנים על פלור פלאן. נמקו את ההעמדות בהתאם לתחקיר הדמויות שעשיתם.
2. נתחו בלוקינג מתוך שתי סצנות שתבחרו מסרט בנטפליקס.