חוק השלישים

הגדרה: באמנות ובצילום יחס הזהב תורגם לחלוקה דמיונית של הפריים על צורתו המלבנית לשלישים הן לגובה והן לרוחב, ולמיקום אלמנטים מרכזיים בתמונה באזורי החלוקה ולא במרכז. כלומר ניתן לזהות חלוקה פנימית של הצילומים לשלישים לאורך או לרוחב או שניהם (נושאי הצילום ממוקמים בתוך השלישים ולעיתים על קווי החיתוך עצמם.)

עין הצופה (או המוח) מורגלים למקם את הנושא במרכז הפריים. (חישבו רגע, אם אתם מביטים בחתול לדוגמא, בלי להתכוון לכך הוא תמיד יימוקם בדיוק במרכז שדה הראייה שלכם. ולכן מיקום מכוון של נושא הצילום מחוץ למרכז מגרה את עין/מוח הצופה ותופסת את תשומת ליבו. זה כמובן לא מבטל את העובדה שמיקום אובייקט במרכז הצילום מבליט אותו באופן ברור.

בתצלום השמאלי האישה ממוקמת על קו השליש הימני וראשה על נקודת המפגש בין הקווים. זוהי קומפוזיציה מאוזנת ודינמית. בתצלום הימני האישה צמודה לגבול הימני ומתקבל תצלום פחות מאוזן, שיוצר אי-נוחות.

אם נחלק כאמור את הקומפוזיציה בעזרת קווים דמיוניים אופקיים ואנכיים לרשת 3X3 ונמקם את האובייקט שלנו בנקודות ההצטלבות של אותם הקווים, העין תמשך לשם באופן טבעי.

המוח היה מרוצה אם האובייקט היה ממוקם במרכז. (המוח תמיד מבקש איזון) ולכן הוצאת האובייקט מן המרכז "מציקה" למוח ומאלצת אותו להשקיע קצת יותר ובכך למעשה להעמיק את ההתבוננות

הצבעים הוספו לתמונה על מנת להמחיש את החלוקה לשלישים לאורכה ולרוחבה החלוקה האורכית ברורה, אך שימו לב לחלוקה הרוחבית שגם נמצאת בתמונה. עין הצופה נמשכת לכוכבי הדגל האמריקאי הנמצא בשליש העליון ולא במרכז ! חלוקה זו תורמת למסר של הצילום - "עודף פטריוטיות" המדינה חשובה יותר מן האנשים שבה - זהו נושא שפרנק עסק בו רבות. שימו לב כיצד הדגל הענק מסתיר את הדמויות בצילום. כאמור, משיכת העין לכוכבי הדגל מוסיפה לרעיון.

דוגמא לחלוקה רוחבית של שלישים המפנה את תשומת לב הצופה לשליש האמצעי של התמונה.
האם תוכלו לזהות מה תפס את עינו של פרנק בסדר הישיבה של הנוסעים באוטובוס?