חוק השלישים
יחס הזהב – חוק השלישים
עין הצופה (או המוח) מורגלים למקם את הנושא במרכז הפריים. (חישבו רגע, אם אתם מביטים בחתול לדוגמא, בלי להתכוון לכך הוא תמיד יימוקם בדיוק במרכז שדה הראייה שלכם. ולכן מיקום מכוון של נושא הצילום מחוץ למרכז מגרה את עין/מוח הצופה ותופסת את תשומת ליבו. זה כמובן לא מבטל את העובדה שמיקום אובייקט במרכז הצילום מבליט אותו באופן ברור.
אם ממקמים את הדמות בדיוק בנקודת המפגש, מתקבלת קומפוזיציה מאוזנת ונעימה לעין.
אם נחלק כאמור את הקומפוזיציה בעזרת קווים דמיוניים אופקיים ואנכיים לרשת 3X3 ונמקם את האובייקט שלנו בנקודות ההצטלבות של אותם הקווים, העין תמשך לשם באופן טבעי.
המוח היה מרוצה אם האובייקט היה ממוקם במרכז. (המוח תמיד מבקש איזון) ולכן הוצאת האובייקט מן המרכז "מציקה" למוח ומאלצת אותו להשקיע קצת יותר ובכך למעשה להעמיק את ההתבוננות
שימוש בחוק השלישים בסרטים
האם תוכלו לזהות בצילומו של רוברט פרנק Parade, Hoboken, New Jersey, 1955 מתוך עבודתו "האמריקאים" חלוקה פנימית?
הצבעים הוספו לתמונה על מנת להמחיש את החלוקה לשלישים לאורכה ולרוחבה החלוקה האורכית ברורה, אך שימו לב לחלוקה הרוחבית שגם נמצאת בתמונה. עין הצופה נמשכת לכוכבי הדגל האמריקאי הנמצא בשליש העליון ולא במרכז ! חלוקה זו תורמת למסר של הצילום - "עודף פטריוטיות" המדינה חשובה יותר מן האנשים שבה - זהו נושא שפרנק עסק בו רבות. שימו לב כיצד הדגל הענק מסתיר את הדמויות בצילום. כאמור, משיכת העין לכוכבי הדגל מוסיפה לרעיון.
דוגמא לחלוקה רוחבית של שלישים המפנה את תשומת לב הצופה לשליש האמצעי של התמונה.
האם תוכלו לזהות מה תפס את עינו של פרנק בסדר הישיבה של הנוסעים באוטובוס?