מידעון דצמבר 2025

החל ממרץ 2020 (פרוץ מגפת הקורונה) למדנו דבר אחד – אי ודאות היא הוודאות. יודוע היטב עד כמה התקופה האחרונה מאתגרת. אתם מתבקשים להתאים את עצמכם שוב ושוב לתוכניות חדשות, להנחיות משתנות, לטכנולוגיות פורצות דרך, ולצרכים חינוכיים וחברתיים שלא מפסיקים להתעדכן. זה לא פשוט, וזה דורש מכם גמישות, יצירתיות, ומידה גדולה של אורך רוח. אבל דווקא בתוך התנועה המתמדת הזו יש משהו שהוא כוחכם הגדול. היכולת שלכם לייצב את הכיתה גם כשהקרקע זזה; היכולת לבנות משמעות גם כשהמסגרת משתנה; האומץ להמשיך לחנך, ללמד ולהוביל, כל אלו אינם מובנים מאליהם.

אתם לא "נסחפים" אחרי השינויים, אתם אלו שמעניקים להם צורה, פרשנות, וערך חינוכי. אתם הופכים מדיניות למציאות פדגוגית, מטרות מופשטות למפגש אמיתי בין תלמיד לידע, בין תלמיד לעצמו.

בכל שינוי, קטן או גדול, יש רגע שבו קל להרגיש אובדן שליטה. אבל דווקא אז כדאי לזכור: אתם לא לבד. יש מערכת שלמה שמעריכה את עבודתכם, ויש קהילה של אנשי מקצוע שמחזיקה יחד איתכם את חבל ההוראה, גם כשנדרש מאמץ גדול יותר.

המשיכו לצעוד בביטחון. לא כי הדרך קלה, אלא כי אתם אלה שמסוגלים להפוך אותה לדרך משמעותית. כולנו אתכם בכל צעד.

בהקשר למתווה הגמיש - מורי היסטוריה היו הנחשונים שהצטרפו למהלך במספרים גדולים מכל המקצועות האחרים. עלו תלונות רבות בהקשר להטמעת המתווה, חלקן מוצדקות וחלק פחות. בעקבות הפנייה לשר החינוך ולגורמים נוספים הוחלט להוריד את חובת ההצטרפות ולאפשר כניסה וולונטרית למתווה. שימו לב - לא לבטל את המתווה בכלל, אלא רק חובת ההצטרפות עבור תלמידי כיתה י' שהחלו את לימודיהם בתשפ"ו. הביטול נועד לאפשר להטמיע את המתווה באופן מיטבי ולבחון את התוכן, אבל לא כדי לבחון את ביטולו (חשוב לשים לב לכך).
באופן כללי - התלמידים שאתם פוגשים בכיתות היום שונים מאלה שפגשתם בכיתות לפני עשור. הדור מתחלף מהר ומערכת החינוך, כמו מערכות רבות בעולם, עודנה מבוססת על מודלים מסורתיים משלהי המאה ה-19. זהו אתגר מערכתי, שמחייב את כולנו לחשוב מחדש על דרכי הוראה, למידה והערכה.

. מערכת החינוך חייבת להשתנות, חייבת ללכת קדימה ולהתאים את עצמה למציאות הקיימת מחוץ לכיתה. והשינוי חייב להיות בדרך ההוראה, דרך הלמידה והערכה. אפשר לנסות להותיר את הבינה המלאכותית מחוץ לכיתה, אך המציאות מראה שהיא כאן כדי להישאר, ולכן כדאי לנצל אותה לטובתנו. השינוי הוא תהליך מתמשך והוא מזמן לנו הזדמנויות חדשות לצמיחה מקצועית.

המקצוע שלנו, על אף שהוא עוסק בעבר, לא מפחד מהחדשנות, והמורים להיסטוריה עומדים בחזית של החדשנות. אחד החידושים הוא הטמעת מיומנויות החשיבה ההיסטורית באמצעות היבחנות עם ספרים פתוחים. התחלנו בתהליך ב-2019 (עם פרק אחד) ובשנת 2025 השלמנו את התהליך עם היבחנות בכל פרקי הבחינה עם ספרים פתוחים. המשמעות היא קודם כל שינוי אופן ההוראה. הוראה בכיתה מחייבת עבודה שוטפת עם מקורות מסוגים שונים. הוראה לקראת היבחנות עם ספרים פתוחים מחייבת עבודה רציפה עם מקורות וספרי הלימוד. הוראה המבוססת על עבודה עם מקורות לאורך כל השנה תכין את התלמידים בצורה מיטבית, הרבה מעבר להצגת דרך העבודה עם הספר רגע לפני הבחינה. כלומר, אין ללמד "רגיל" (הכתבות או הקראת מצגות) ורק לקראת הבחינה להראות לתלמידים היכן יש מקורות בספר. הוראה כזו אינה מכינה את התלמידים להיבחנות התואמת את הדרישות. העבודה עם הספר ועם המקורות ההיסטוריים שיש בספר ומחוצה לו, צריכה להתקיים כל הזמן ולאורך כל הלמידה!

האשנ"ב הוא רמת המינימום שאליה יש להגיע בהוראה בכיתה. כללי המענה בבחינה הכללית (שאלון 22261) - היבחנות על 3 פרקים מתוך ה-4, פרק השואה – חובה. בהתאם לכללי ההיבחנות, נדרש ללמד את כלל הנושאים ולתת לתלמידים חופש בחירה בפרקי הבחירה.

במידעון זה תמצאו:
שעות הבחינה בהיסטוריה (מועד חורף) שתתקיים ב-29/01/2026
קישור לאשנ"ב של שאלון 22261

רשימת ספרי לימוד מאושרים שאותם התלמידים יוכלו להכניס לבחינה
הנחיות לגבי המתווה הגמיש
הזמנה למפגש זום פתוח עם המפמ"ר בנושא המתווה הגמיש
הזמנה להירשם ליום עיון בנושא "שואת יהודי צפון אפריקה" ביד ושם שיתקיים ב-22/12/2025
סדרת פודקסטים "ציונות באי נחת"
למעוניינים לקיים פגישה עם יוצר - מתרגם ספר אודות ילדותו של הרצל וסרט דוקומנטרי העוסק בתוכנית אוגנדה - פרטי קשר
מאמר מעניין העוסק בקשר בין קרב תרמופילאי והציונות

אלה ספרי לימוד שאושרו על ידי משרד החינוך ואותם התלמידים יכולים להכניס לבחינת הבגרות בשאלון של 70% (22261), בשאלונים של המתווה הגמיש 35% (22215, 22225, 22235), ובשאלון סחל"ב (22271).
שימו לב - הבחינות של עולים חדשים - ללא ספרים פתוחים.
תלמיד שיעשה שימוש בספר שלא אושר - בחינתו תפסל!

על אף ביטול חובת ההצטרפות למתווה הגמיש השנה - המתווה פועל ומתעדכן על הזמן ולכן חשוב לנו לשמוע ולדבר - רוצים להציע, לספר על החוויה שלכם, לבדוק ולשאול - זה הזמן וזה המקום.

"ציונות באי נחת" הוא פודקסט על ראשית הציונות ומדינת ישראל, שמחבר בין היסטוריה, ספרות ופילוסופיה. בכל פרק שבועי - שיחה על דילמה אחרת בלב הסיפור הציוני: זהות יהודית, חזון המדינה והחברה, יחסי דת ומדינה, מרכז וגלות, מזרח ומערב. נדבר על הרצל ואחד העם, הציונות במרוקו וברוסיה, וגם ביאליק, בובר ואחרים – וננסה גם להבין מה הסיפור שלהם אומר על החיים שלנו כאן ועכשיו.

ד״ר גלעד שרביט הוא חבר סגל במחלקה לפילוסופיה ולימודי דתות באוניברסיטת טאוסון, מרילנד

אנחנו תוהים כל הזמן מהו התמהיל הנכון של ההוראה - האם יש לשים דגש יותר על היסטוריה יהודית או היסטוריה "כללית". גם באקדמיה קיימות מחלקות שונות לתולדות עם ישראל ולהיסטוריה כללית (לאחרונה קיימת תופעה של איחוד המחלקות, אך בעיקר בשל מיעוט הסטודנטים).

לא ניתן לראות את ההיסטוריה היהודית / היסטוריה של מדינת ישראל במנותק מההיסטוריה העולמית. תהליכים כלל עולמיים, תפיסות עולם שהתגבשו בלא "הקשר יהודי" השפיעו וממשיכות להשפיע על עיצוב ההיסטוריה של כולנו.
לפניכם מאמר העוסק בהבנת ההיסטוריה היהודית בזיקה להיסטוריה העולמית.
שווה קריאה!

מתוך כתב העת "עת-מול", גיליון 295 (ספטמבר 2025)