צילום אייקוני

צילום שהתפרסם בתקשורת והפך להיות מוכר לציבור כסמל חזותי=אייקון של האירוע

מהווה תמצית של אירוע חשוב ומשמעותי לחברה*

מכיל מסרים אידיאולוגיים סמויים*

מעורר הזדהות רגשית חזקה*

הממסד והתקשורת מרבים להשתמש בו*

מאפיינים מרכזיים בהפיכת צילום לאייקוני

הקשר תרבותי ולאומי: המשמעות האייקונית אינה בתצלום עצמו, אלא במשמעות שהחברה מעניקה לו – יש בצילום קשר לתרבות, ללאום ולהיסטוריה של החברה.

* ממד הזמן וההקשר: צילום אייקוני הופך לכזה בדיעבד, במבט לאחור ניתן לזהות תצלום ש"לוכד את הרגע" ומסמן את האירוע כמשמעותי יותר.

בתרבות הדיגיטלית מעמדו של הצילום האייקוני נשחק: הציבור נחשף לכמות עצומה של דימויים ויזואליים - ממים ויראליים, צילומי חדשות שגרתיים ופייק ניוז. במצב של "פסט אמת", ערך האמת של הצילומים פוחת (ועוד יותר עם אפשרויות העריכה הדיגיטלית והבינה המלאכותית). ברשתות חברתיות כל קהילה נחשפת לצילומים שונים בהקשרים שונים - אותן תמונות מקבלות משמעויות שונות בהתאם, מה שמקשה על צילום לקבל מעמד אייקוני, מוסכם על כולם

דוגמאות

צילום הצנחנים בכותל של דוד רובינגר 1967, מתעד רגע של ניצחון, הפך לסמל של מלחמת ששת הימים, טעון במיתוסים רבים של החברה הישראלית המתקשרים עם אמונה, עם ירושלים, קדושה, צבא ומעורר התפעמות והזדהות רגשית עמוקה. רק במבט לאחור, לאחר מלחמת ששת הימים, קיבל תצלום הצנחנים בכותל מעמד אייקוני. הוא נתפש ככזה ש"לכד את האירוע" הגדול יותר והחברה העניקה לו את המשמעות בבחירתו כצילום האייקוני. יש חשיבות גם להקשר שבו צולמה התמנה: שלושה צנחנים מחובקים אינה תמונה נדירה, אבל כשצילום נעשה ברגע המיוחד של ההגעה לכותל המערבי ב-1967 הוא מקבל משמעות מיוחדת. האייקוניות אינה טבועה במשמעות הדנוטטיבית של הצילום עצמו, אלא בקונוטציות שהוא מעורר בחברה ובמעמד המיוחד שהיא מעניקה לו

מעמד הצילום האייקוני בתקשורת הדיגיטלית

הרחבה

צילום שהתפרסם במדיה והפך להיות מוכר לציבור כמייצג של אירוע – סמל חזותי=אייקון

הצילום נחרת בזיכרון והופך ל"אייקון" - הדימוי החזותי הופך לאמת היסטורית עם מרכיבים מיתיים, כפי שהחברה שבתוכה הוא נצרך רוצה לזכור אותה

הצילום מהווה תמצית של אירוע חשוב ומשמעותי לחברה - מייצג רגע וזווית מבט של הצלם ולא את האירוע כולו כמו שהתרחש במציאות

מכיל מסרים אידיאולוגיים סמויים (מספר סיפור עם משמעות מעבר לתמונה)

מעורר הזדהות רגשית חזקה

הממסד והתקשורת מרבים להשתמש בו ולפרסמו

תקשורת דיגיטלית ורשתות חברתיות, כל אחד מאיתנו נחשף לכמות עצומה של דימויים ויזואליים וצילומים. בתקשורת דיגיטלית קשה יותר להבחין בין פייק ניוז, ממים ויראליים וצילומי חדשות שגרתיים. במצב של "פוסט אמת", ערך האמת של צילומים פוחת (ועוד יותר עם אפשרויות העריכה הדיגיטלית והבינה המלאכותית). בנוסף, רשתות חברתיות מפצלות את החברה וכל קהילה נחשפת לצילומים שונים בהקשרים שונים ובקונוטציות אחרות – וגם אותן תמונות מקבלות משמעויות שונות בהתאם, מה שמקשה על צילום לקבל מעמד אייקוני, מוסכם על כולם (*צילום התינוקת על מעבר החצייה במחאה נגד הרפורמה המשפטית היא דוגמא אפשרית לדיון בנושא)