א. מבוא לתורת הקול

כדי להצליח להקליט טוב את הקול בסרט, על התלמיד להכיר ראשית את המושגים בתורת הקול. עליו לדעת כיצד מתפשט הקול במרחב וכיצד הוא מתורגם בצורה חשמלית להקלטה על כרטיס זיכרון או פס מגנטי.

א.1 מושגים בתורת הקול.

א.2 הקשר שבין התמונה לקול.

1. התלמיד יכיר את המסלול שעובר הקול מרגע הקלטתו על הסט במהלך ההפקה ועד להקרנת הסרט בקולנוע.

2. התלמיד ידע כיצד פועלים המכשירים השונים העוסקים בהקלטה, בהמרת קול מאנרגיה אקוסטית לאנרגיה חשמלית, ובהעברה ועריכה של קולות.

3. התלמיד יכיר את אנשי הסאונד שמטפלים בקול בהפקת הסרט.

• קול

• צליל

• אורך גל

• אמפליטודה

• תדירות

• דציבל

• סאונד סינכרוני

• סאונד א-סינכרוני

• סאונד דיאגטי

• סאונד דיאגטי חיצוני

• סאונד דיאגטי פנימי

• סאונד לא דיאגטי

• סאונד אקסטרה-דיאגטי

• מיקרופון אין ומיקרופון אאוט

• ויילד סאונד (Wild sound)

• רום טון (Room tone)

• פולי (Foley)

• ווייס אובר (Voice over)

• סינק (Sync)

הקול במובן החשמלי הוא הפרעה פיזית מחזורית ומתפשטת בחומר, שיכולה להיקלט על ידי איבר או מכשיר שמיעה ולהיתרגם לחוויה חושית שמיעתית. בגלל אופיו המחזורי, הקול הוא סוג של גל, ויכול להתפשט בגז, נוזל, מוצק ופלזמה.

קול הוא ייצוג של צליל, בצורה חשמלית. לכן נגיד פסקול ולא פס-צליל.

צליל הוא מונח שמשתמשים בו כדי לתאר אנרגיה אקוסטית.

הקול מתייחס לאותות חשמליים, להקלטות מגנטיות ולהקלטות דיגיטליות.

גלי קול – הגדרות, תכונות ומאפיינים

הבאת גוף כלשהו לידי תנודות יוצרת צליל. הצליל מתקדם רק כאשר הוא נמצא בתווך כלשהו כמו בסביבת אוויר, מים, עץ, מתכות וכדומה, אך לא בוואקום, בשונה מאור או חום, שמסוגלים לעבור גם בחלל ריק. מהירות ההתקדמות של הקול (מהירות הקול) תלויה בתווך: ככל שהוא יותר דחוס כך גדלה מהירות הקול בו. במים הקול נע מהר יותר מאשר באוויר, בעץ מהר יותר מאשר במים וכן הלאה.

גלי הקול מתפשטים במרחב בצורה מעגלית נפחית ב-360 מעלות על ידי דחיסה והתפשטות של המולקולות המרכיבות את התווך. הקול הוא הייצוג של הצליל בצורה חשמלית. עוצמת הצליל מותנית בגודל התנודות של הגוף המתנדנד ובמרחק בין הגוף למאזין.

יש להבדיל בין עוצמת הקול (אמפליטודה) לגובה הקול (תדירות). גובה הצליל מותנה בתדירות התנודות. ככל שמספר התנודות גדל בזמן מסוים, כך הצליל גבוה יותר.

אורך גל: האורך של מחזור אחד של גל מחזורי.

(התמונה של מיוזיקסקול נדב דפני)

אמפליטודה: הערך המרבי של גובה הגל.

(התמונה של האתר מוזיקה במחשבים)

תדירות (תדר): תופעה מחזורית המציינת את מספר המחזורים שמתבצעים בכל יחידת זמן. היא נמדדת ביחידת הרץ (Hz) כאשר הרץ 1 הוא מחזור אחד בשנייה.

( התמונה מאתר ויקיפדיה)

עוצמת הקול נמדדת בדציבלים.

דציבל (DB) הוא יחידה המשמשת למדידת עוצמתם היחסית של קולות.

טבלת עוצמת רעשים:

רמת דציבל דוגמאות

0 סף השמיעה, ללא קול.

10 נשימה.

20 לחישה.

30 אזור כפרי שקט.

45 שכונה טיפוסית.

60 מכונת תפירה, מכונת כתיבה.

70 תנועה בכביש מהיר, שואב אבק.

80 פינוי פחי אשפה, מדיח כלים, מפעל ממוצע, משרד רועש, צליל חיוג טלפון.

90 מקדחה, רחוב עירוני סואן, משאית דיזל, בלנדר.

95 רכבת תחתית.

100 מנוע סירה, טרקטור, משאית זבל.

115 פטיש אוויר.

130 מרוץ מכוניות.

140 יריית אקדח.

150 המראת מטוס.

טווח עוצמת הקול ששומעים בני האדם נע בין 10dB עד סף כאב של 140dB.

טווח התדירויות ששומעים בני האדם נע בין 20 הרץ ל-20,000 הרץ.

קליטת קול והמרת קול לשמע

מבנה האוזן האנושית על חלקיה השונים

(התמונה מאתר ויקיפדיה)

מיקרופונים ורמקולים הם מכשירים שתפקידם להמיר שינויים בלחץ האקוסטי לאותות חשמליים ולהפך (בהמשך יילמדו בהרחבה סוגי מיקרופונים).

יש להבחין בין סאונד סינכרוני לא-סינכרוני, דיאגטי ולא דיאגטי, מיקרופון אין ומיקרופון אאוט.

סאונד דיאגטי: המקור לקול נמצא במציאות הסרט. השחקן שומע אותו.

סאונד דיאגטי חיצוני: הסאונד הקיים בשוט. למשל, הדמות שומעת מטוס.

סאונד דיאגטי פנימי: הדמות חווה מצב תודעתי ורק הצופה יכול לשמוע זאת.

סאונד לא דיאגטי: כל הסאונד שמחוץ לתמונה ונשמע ברמקולים. הדמות לא שומעת אותו.

סאונד אקסטרה-דיאגטי: סימול של מרכיבי הקול. למשל, מוזיקה ואפקטים להעצמת האווירה והרגשות.

סאונד סינכרוני: הקלטות שבהן הקול משתלב עם התמונה.

סאונד א-סינכרוני: הקלטות שלא משתלבות עם התמונה ומוקלטות בנפרד.

און סקרין: הקולות המוקלטים בסנכרון מלא עם הנעשה בסצנה.

אוף סקרין: הקולות שנשמעים ברקע של הסצנה.

רעש רקע: רעש הרקע קיים בכל מקום חיצוני. לרוב מקליטים כמה דקות של רעשי רקע מכל אתר צילום כדי לשלבו כחלק מפסקול הסרט. סאונד זה מעניק נפח, אווירה ותחושת חלל לפסקול הסרט ומאפשר ליצור שכבת סאונד אחידה לכל הסצנה ולהחליק מעברי סאונד שנובעים מחיתוכי השוטים.

ויילד סאונד: הקלטת דיאלוג או חלקו ללא מצלמה בסיום השוט ומיד אחריו כדי לתקן בעריכה הפרעות סאונד שהיו בעת ההקלטה.

רום טון: רעש הרקע של מקומות סגורים (לרוב חדרים). לכל חדר יש צליל ייחודי לו, ולכן איש הסאונד מקליט את רעש הרקע מכל אתר המצולם בסרט.

פולי: הקלטת אפקטים של סאונד בנפרד מהתמונה וסנכרונם על שולחן העריכה.

ווייס אובר: סאונד א-דיאגטי של דיבור של דמות בסרט או של דמות חיצונית המדברת מעל לתמונות מחוץ לזמן של המציאות המצולמת.

סינק: נגזר מהמילה סינכרוניזציה, תיאום. הכוונה לתיאום בין הסאונד לתמונה. כאשר אחת הדמויות נראית מדברת אך הסאונד שלה מגיע מאוחר יותר, הסרט יצא מסינק.

תלמיד יבחר קטע מאחד הסרטים הבאים וינתח אותו לפי המושגים של הקשר בין התמונה לסאונד. רשימת הסרטים ולינקים יהיו בהתאם לסרטי חובה שהתלמידים צריכים לראות ולהיבחן עליהם.

תרגילים בשיעור

1. המורה ישמיע לתלמידים כיצד שומעים טון (1 קילו הרץ).

2. אפשר לבדוק את השמיעה של התלמידים בעזרת האפליקציה Dog Whistle.

3. המורה יראה סרט שהוצא מסינק.

פילמוגרפיה

הבנת גלי קול: https://www.youtube.com/watch?v=XLfQpv2ZRPU