ניוזלטר "באות" - ספטמבר 2020

ראיינו מפתחות מהקהילה על משהו שהן עשו בזמן קצר שקידם את הקריירה שלהן. הן חולקות איתנו את המוטיבציה שלהן, מה נתן להן השראה, באיזה טכנולוגיות הן עבדו ואיך זה קידם את הקריירה שלהן.

מיכל פורג, מפתחת Full Stack בSkillset, מספרת איך ציור מכונית בCSS משך את תשומת לב מייסד CodePen והבעלים של CSS tricks.

עדי גולדנגרין, Data Scientist בBioEye, מספרת על ההאקתון בציריך ולמה שווה להעז על אף החששות.

רומי וינטר גרינשטיין, מפתחת Front End בNexar, מספרת איך תרומה לקהילה יכולה לתרום לנו בחזרה.

מירי יחזקאל, מפתחת Back End בPlanck, מספרת איך ב30 שעות ניתן ללמוד נושא חדש ואפילו לכתוב עליו בלוגפוסט.

קוראים לי מיכל, עשיתי הסבה מקצועית מאדריכלות לפני קצת יותר משנה, כיום אני מפתחת Full Stack בחברת Skillset. אני עובדת בטכנולוגיות JavaScript בשילוב עם React בFront End, ובNode.js בשילוב עם AWS בBack End.

הגעתי לתחום בעקבות בן זוגי, מפתח C++. ידעתי שאני רוצה לעשות הסבה לפיתוח אבל לא ידעתי בדיוק לאיזה תחום, הוא פשוט דחף לי ספר של ג'אווה סקריפט ליד וזאת הייתה אהבה ממבט ראשון. יום אחרי כבר היה לי אתר עומד ושבועיים לאחר מכן הוצאתי אתר ללקוחה. משם ההתפטרות מהעבודה הייתה מהירה, התחלתי ללמוד לבד בבית וכעבור שלושה חודשים מצאתי את העבודה הראשונה שלי בתחום.

הכי מלהיב אותי בעבודה לראות את המוצר נבנה שלב אחר שלב, וממש עושה לי טוב בלב כשה-UX/UI מושלם.

בנוסף מאוד מלהיבה אותי קהילת הפיתוח והתרבות שמסביב לכתיבת קוד ולכן פתחתי עם עוד שלוש חברים את קהילת Pull Request, אני מדברת במיטאפים וכותבת בלוג טכנולוגי.

מה עשית במעט זמן שקידם אותך?

לפני כמה חודשים, בדיוק כשהתחילה הקורונה, נשארתי בלי עבודה. כדי למשוך את תשומת הלב של חברות בתהליך חיפוש העבודה עשיתי מספר דברים, אך באופן מפתיע מה שהכי משך את תשומת הלב היה מכונית שציירתי בCSS כדי לחגוג את ההתפטרות והתחלת המסע שלי שנה לפני.

את ההשראה קיבלתי מקבוצת CSS Masters Israel בה מפרסמים הרבה פעמים ציורים בCSS וחולקים כבוד לאנשים מוכשרים בתחום בארץ ובעולם. התיישבתי לצייר וכעבור שלוש שעות הייתה לי מכונית עם קצת אנימציה של אורות, אותה פרסמתי בקבוצות שונות.

הפרסומים שלי זכו להרבה לייקים ושיתופים בשלב הראשון. בהמשך כריס קויר (Co Founder של CodePen והבעלים של CSS tricks) עשה לי לייק בטוויטר ושם את הפרויקט שיצרתי בעמוד הראשי של CodePen.

שבועיים לאחר מכן מעל 15 מנהלי צוותים, VP R&D וCTOs פנו אליי בפייסבוק ולינקדאין ושאלו אם אפשר לדבר על תפקידים רלוונטים. את אחד מהם שאלתי למה דווקא מכונית בCSS יצרה כל כך הרבה עניין והוא ענה שזה מראה על חשיבה יצירתית ואהבה לקוד.

תחשבו על זה בפעם הבאה שאתן מתיישבות לכתוב פרוייקט - כשאתן נהנות מהדרך רואים את זה.

את המכונית אפשר למצוא בCodePen:

https://codepen.io/michalporag

אפשר למצוא אותי גם ב:

מדיום: https://medium.com/@miporagi

לינקדאין: https://www.linkedin.com/in/michal-porag-9522b5142/

הקלטות של חלק מהרצאות שהעברתי: https://www.youtube.com/playlist?list=PLH7Km7lJwMqSviBIID2XUT2BBE_ZTpDWy

טוויטר: https://twitter.com/MichalPorag

פייסבוק: https://www.facebook.com/miporagi

גיטאהב: https://github.com/MichalPorag

מה התפקיד שלך ואיפה?

מזה כשנתיים אני עובדת כדאטה סיינטיסט בחברת סטרטאפ בשם BioEye, מתכנתת בעיקר בפייתון ונהנית מכל רגע. אם היו שואלים אותי לפני כמה שנים איפה אני אהיה היום, כנראה שלא הייתי מנחשת את זה.

אחרי תואר ראשון ושני בחקר המוח, ושני מחקרים גדולים שהובלתי בתחום, הבנתי שהתשוקה האמתית שלי לא נמצאת באקדמיה אבל פחדתי שזה שאין לי הכשרה פורמלית בתכנות יקשה עלי למצוא עבודה בתעשייה. התחלתי ללמד את עצמי לתכנת אפליקציות בעזרת קורסים ללימוד עצמי, כדי שיהיה לי משהו שקל להראות בראיונות עבודה. השלמתי שני קורסים כאלה וכבר היו לי כמה אפליקציות חמודות שיצרתי לי על הפלאפון, אבל עדיין לא הרגשתי שאני באמת רשאית לקרוא לעצמי מתכנתת.

מה עשית במעט זמן שקידם אותך?

בקיץ 2018, כשהייתי לקראת סיום הקורס השני שלי בפיתוח אנדרואיד, נועה ריינדל, חברה טובה מהלימודים ואלגוריתמאית מחוננת, ניסתה לשכנע אותי להגיש מועמדות להאקתון בציריך (HackZurich). זה דרש לא מעט שכנועים מצידה, הייתי בתקופה עמוסה מאוד בחיים והלחיץ אותי כל כאב הראש שמלווה חיפוש טיסות לסופ"ש קצוב בחו"ל רק כדי לבלות שם שלושה ימים ללא שינה. בסוף שלחתי קו"ח מתוך מחשבה שאין לי מה להפסיד ולא ציפיתי להתקבל. גם אחרי שקיבלתי תשובה חיובית נשארתי בלחץ לא נורמלי. לשמחתי נועה חיברה סביבה קבוצה של חברות קהילה בבאות שנוסעות להאקתון, כך הכרתי את אורטל אשכנזי ודפנה מרדכי שחברו אלי ואל נועה לקבוצה, ולמרות שכבר ידעתי שיהיו סביבי פרצופים מוכרים ושיש לי קבוצה של נשים נפלאות לעבוד איתה, המשכתי להרגיש חסרת ביטחון בטירוף. מה כבר יש לי לתרום לקבוצה של נשים כ"כ מוכשרות ומנוסות?

ההאקתון עצמו נפרש על פני קצת יותר מיומיים, משישי בצהריים עד ראשון בצהריים, בהאנגר ענק בציריך. אחרי קצת הסברים על הצ'לאנג'ים (מטרות המחקר שהציבו הספונסרים של ההאקתון), הקבוצה שלי בחרה לעבוד על צ'לאנג' שהציבו Zurich insurance וEsri שמטרתו לשפר את חייהם של מילניאלים (ואנשים בכלל) בעודם בדרכים. בחרנו לייצר אב-טיפוס לתוכנה שתנתח את נתוני המיקום והמהירות של נהגים, תשווה אותם לאלו של נהגים אחרים, לתנאי הדרך, ולדפוסי הנהיגה שלהם עצמם, ותיתן להם התרעות בזמן אמת על התקרבות מהירה מדי לצומת מסוכן. חילקנו בינינו את המשימות שיש לבצע, ובגלל שאני הייתי היחידה בקבוצה עם ניסיון בפרונט-אנד, החלטנו שאני אדאג לייצר לנו אפליקציה שתלווה את הפרזנטציה ותיתן תחושה של איך המוצר עשוי לפעול. פחד אלוהים, מעולם לא עשיתי שום דבר דומה לזה. אבל עם קצת עזרה מד"ר גוגל, תמיכה מנטלית מחברותי לקבוצה (ומנבחרת הנשים הישראלית בכלל), יום לאחר מכן כבר היה לנו דמו חמוד שהראה סימולציית התקדמות של נהג לצומת מסוכן על מפה, עם התראות קוליות משתנות כפונקציה של המיקום שלו.

זה לא היה הפרויקט הכי מורכב בעולם, אבל הוא היה מספיק כדי לזכות את הקבוצה שלנו במקום הראשון בצ'אלנג', ולזכות אותי בתחושה אדירה של מסוגלות. גם אם זה לא דרש ממני הרבה בתחום שבו חיפשתי עבודה, זה עזר לי להפנים שאני לחלוטין יודעת לתכנת, ושגם אם יש דברים שאני עוד לא יודעת, זה לגמרי בסדר. כשאצטרך - אלמד ואדע גם אותם. עם הביטחון הזה הגעתי לראיון עבודה בBioEye כמה ימים לאחר החזרה לארץ, ומשם הכול היסטוריה :)

מוזמנות לקרוא עוד על הפרויקט ב-https://devpost.com/software/safetymatters.

מה התפקיד שלך ואיפה?

אני מפתחת Front End בNexar, חברת ראייה ממוחשבת הבונה רשת נהיגה בטוחה באמצעות מצלמות הרכב בשילוב עם אפליקציית מובייל. הרשת מנתחת את התמונה שמתקבלת ממצלמת הרכב ואת המידע שנאסף באמצעות חיישנים כדי לזהות סכנות על הכביש ולסייע למשתמשיה בנהיגה בטוחה יותר. ביום-יום אני אחראית על פיתוח הפרונט אנד של הדשבורד של החברה (React).

בשנה האחרונה עבדנו על חלק מחודש באפליקציה - זה כלל עיצוב חדש, קביעת coding standards חדשים וכמובן שיפור תהליכים קיימים. היום חלק זה כולל גם את כלי ה-insights שלנו לניתוח תאונות - כלי המשלב בתוכו וידאו של התאונה לצד ניתוח מעמיק שלה באמצעות גרפים ומסלול אינטראקטיבי על גבי מפה. ללא ספק אחד הדברים המגניבים שיצא לי לעבוד עליהם!

אני בוגרת תואר במדעי המחשב כאשר בשנים האחרונות מתמקדת בפיתוח פרונט אנד. מאז ומתמיד אהבתי עיצוב והחיבור בין ממשק משתמש נכון לקוד שמביא אותו לחיים הוא האידיאל מבחינתי.

מה עשית במעט זמן שקידם אותך?

תרומה לקהילה - דבר שהוא מאוד מספק ובו זמנית תרם לי במגוון תחומים:

השתלבתי בפרוייקט ״#הייתי_שם״ - מאגר של עדויות ממערכות יחסים מתעללות בהשראת תנועת metoo, שיהווה בית לכל מי שרוצה לחלוק את הסיפור שלה ולכל מי שרוצים ללמוד מהניסיון הזה הלאה. העבודה במסגרת הפרויקט הייתה כמו בכל פרוייקט אחר בעבודה - פגישת סנכרון שבועית, עבודה צמודה עם מעצבת ועבודה על משימות לפי תעדוף. הפרויקט (React) אפשר לי לעבוד עם מפתחות מוכשרות מחברות אחרות וחשף אותי לגישות פיתוח שונות (החל ממבנה ה-code base ועד לבחירת הספריות והשימוש בהן).

עבדתי (כשעה בשבוע, בערב) על פיצ׳רים שאת חלקם כנראה לא הייתי פוגשת בפרוייקט הנוכחי בעבודה - דבר שעזר לי לשמור על גיוון ושידרג אותי מקצועית.

הרבה פעמים אנחנו מתרגלות לפרוייקט מאוד מסויים בעבודה וזה נהדר, אבל להכיר סגנונות תכנות אחרים זה חשוב ומסייע מאוד בשמירה על כשירות.

במקביל הצטרפתי לצוות המנטוריות בפרויקט ״אדווה״ מטעם Scale-Up Velocity לליווי מפתחות צעירות מהמגזר החרדי. במהלך 4 מפגשים (של כשעה וחצי, אחת לשבועיים) בנינו יחד את הביטחון שנחוץ לקראת משרה ראשונה בפיתוח באמצעות סימולציות, מיקוד תהליך חיפוש העבודה וחשיפה לתפקידים ולתהליכי עבודה הקיימים כיום.

תהליך המנטורינג עזר לי לחדד את הדברים החשובים בקריירה שלי עצמי והוא כלי מאוד מומלץ לכל מי שחושבת על תפקיד ניהולי - עוזר בבניית השריר של פתרון דילמות מקצועיות ובקידום קריירה של מפתחות שהן לא אתן.

מה התפקיד שלך ואיפה?

אני מפתחת Backend ב-Planck, סטארטאפ נפלא שמציע תובנות חיתום מבוססות AI עבור חברות ביטוח בחו״ל. העבודה שלי מורכבת בעיקר מפיתוח מערכת מבוזרת שמתמודדת עם המון דאטה. אני נהנית להבין איך דברים עובדים ומערכות מתחברות יחדיו, זה מרגיש לי כמו פאזל או חידה שאפשר לפתור, אבל הרבה יותר מאתגר וכיף.

בתיכון הרחבתי מדעי המחשב ונורא נהנתי אבל לא חשבתי על התחום כמקצוע לעתיד. אחרי שירות צבאי בתחום אחר החלטתי לבדוק אם תחום מדעי המחשב מעניין אותי ועשיתי קורס מקצועי, לאחריו השקעתי עוד כשנתיים בלמידה עצמית באינטרנט. בין השאר עשיתי קורסים אונליין מאוניברסיטאות כמו הרווארד וסטנפורד ומאוד נהנתי ללמוד ולהעמיק את הידע. התחלתי את העבודה הראשונה שלי בפיתוח בסוף 2018.

מה עשית במעט זמן שקידם אותך?

נרשמתי לתכנית ״30 שעות״ של קהילת באות במטרה להקדיש זמן ללמוד נושא חדש. השתתפתי בקבוצת Machine Learning בהובלת ימה אנין אמינוף (דאטה סיינטיסט ב-MyPart), באתגר חיזוי מחירי בתים ב-Kaggle. הגעתי כמעט ללא ידע בתחום ואחרי ניסיון כושל להתחיל קורס בסיסי באינטרנט. במהלך 30 שעות שנפרסו ע״ג 4 חודשים (פחות משעתיים בשבוע) למדתי את הטרמינולוגיה, איך לחקור ולנקות דאטה, סוגי מודלים שונים, השתמשתי בספריות שלא הכרתי לפני כן כמו pandas ו-sklearn בפייתון, ופיתחתי מודל שיודע לחזות מחירי בתים.

כמובן שנותר עוד המון ללמוד בתחום, עם זאת, ב-30 השעות שהשקעתי באמת הצלחתי להסיר את מסך הערפל ולהבין על מה מדברים כשמדברים על למידת מכונה, מודלים, חיזויים, over/under fitting וכו׳, מה שאיפשר לי נחיתה רכה כשהתחלתי לעבוד ב-Planck. מעבר לתחושה ההישג (שהיא מאוד משמעותית!), בעקבות התכנית העברתי הרצאה מסכמת במפגש הסיכום של ״30 שעות״ יחד עם קרן ברקו, מפתחת תוכנה שהשתתפה באותה הקבוצה, וכתבתי את הבלוגפוסט הטכנולוגי הראשון שלי שפורסם ב-Towards Data Science.

ניתן לקרוא את הבלוגפוסט בקישור הבא:

https://towardsdatascience.com/create-a-supervised-model-in-30-hours-or-less-a0eb0ace0900