מסגור

האופן שבו אמצעי תקשורת מציגים אירועים, אנשים, מקומות וסוגיות חברתיות ציבוריות בעבור הקהל ובכך משפיעים על איך הוא מבין, מפרש ומעריך אותם

בבדיקת המסגור נבחן איך מועבר המידע: בחירת המילים, גודל וצבע הכותרות, התמונות, הסטריאוטיפים, מי מוצג כאחראי לבעיה המוצגת, מה מודגש

דוגמאות

התקשורת יוצרת תבנית; היא ממסגרת את הסיפור מנקודת מבט מכוונת. העוני ניתן להראות דרך כתבה דרמטית על אם חד הורית ומקרר ריק (ואז זו בעיה פרטית והיא אשמה במצבה) או כהצגת עובדות על העוני ומומחים באולפן (ואז זו בעיה חברתית של הזנחה והממשלה אחראית לה ולפתרונה)

מושג חוצה זירות: טקסטים תקשורתיים מכל הזירות ומכל הז'אנרים עושים מסגור. כיצד קליפים או פרסומות ממסגרים דמויות נשיות וגבריות? כיצד ממסגרות הפרסומות אושר או עושר? כיצד שידורי הספורט ממסגרים ספורטאיות או ספורטאים? הישגים או כשלונות? כיצד משתלבים תהליכי גלובליזציה באופן שבו ממסגרים הטקסטים התקשורתיים נושאים מסוימים?כיצד כלי תקשורת שונים (גלובליים, מגזריים, ציבורי/מסחרי…) ממסגרים את אותו הנושא

כל סיפור מורכב מאינספור פרטים, לכל סיפור יש כמה זוויות ראיה, אפשרויות מיון, ניתוח והדגשה, ואין אפשרות להציג את כולם. בחירה במסגור שדרכו ידווח העיתונאי, היא בחירה בפרטים וזווית ראיה מסוימים. המסגור הוא כמו מסגרת שכופים על המציאות – בדומה לנוף שאנו רואים ואז מצלמים בסמארטפון - ברור שכל הנוף לא יוכל להיכנס לתוך המסגרת. המסגור הוא תוצאה של נקודת המבט של העיתונאים, (יהודית/ערבית/ישראלית/גברית...) וגם של הקהל אליו מכוון המסר (ישראלי, חרדי, ערבי...)

על-פי טוד גייטלין

המידע המועבר לציבור אף פעם לא אובייקטיבי

המסגור מקל על העיתונאים להתמודד עם כמויות מידע באופן מהיר ושגרתי

• המסגור מבהיר את הנושא לקהל, מנחה אותו איך להגיב עליו ומעצב את עמדותיו כלפיו