רשות רביעית

משטר דמוקרטי מתאפיין במבנה של הפרדה בין 3 הרשויות: המבצעת, המחוקקת והשופטת. לצידן הוסיפו גם את התקשורת כרשות רביעית, רשות שמקשרת בין שלוש הרשויות שמנהלות את המדינה לבין האזרחים.

תפקידי התקשורת כ"רשות רביעית

לחקור את הרשויות: לחפש מידע שהרשויות מבקשות להצניע או לדחוק מסדר היום הציבורי ולהפיץ אותו לאזרחים, להפוך את עבודת הרשויות ל"שקופות" ולהקטין את האפשרות לניצול לרעה של כוחן ולשחיתות

להציג ביקורת כלפי הרשויות: להציע מידע, פרשנות ואלטרנטיבות להכרעות על מנת שהאזרחים יוכלו לשקול החלטותיהם. ללא תקשורת וללא מידע, האזרחים אינם יודעים מה מתרחש בחברה שלהם ולא יכולים לקבל החלטות בנושאים אלו

התקשורת גם חייבת לפרסם ולחשוף את פעולותיה שלה ולהפוך אותם לשקופות לציבור

הציבור נעזר בתקשורת כדי לדעת ולקבל מידע על הרשויות שמנהלות את המדינה וכך הופך לאזרח מיודע וכך מרתיע את הרשויות משחיתות (הן חוששות שהתקשורת תחקור אותן ותחשוף אותן).

גורמים שיכולים להפריע לתקשורת כתפקידה כרשות רביעית

יחסי הון-שלטון-תקשורת

בעלות צולבת

ריכוזיות (הרבה כח מתרכז במעט ידיים)

הרחבה:

בחברה דמוקרטית יש חשיבות עליונה לכך שהאזרחים יהיו מיודעים לגבי נושאים ציבוריים והתקשורת היא המכשיר המרכזי שמביא מידע מהרשויות אל הציבור הרחב. תפקיד התקשורת הוא משטר דמוקרטי שפעולותיו אינן שקופות, עלול לפתח סממנים של ריקבון ושחיתות.

גורמים שיכולים להפריע לתקשורת כתפקידה כרשות רביעית

מסחור של התקשורת (מטה את העבודה לכיוון המסחרי לטובת בעלי ההון ובעלי התקשורת);

פוליטיזציה (מטה את עבודת התקשורת למען פוליטיקאים מסוימים ולא לטובת האזרחים);

יחסי הון-שלטון-תקשורת;

בעלות צולבת וריכוזיות (הרבה כח מתרכז במעט ידיים - מפת בעלויות התקשורת).

ביקורת היא נשמת אפה של הדמוקרטיה וכי התקשורת היא הכלי המרכזי בחברה שמבצעת ביקורת זו ובה מתבצעת הביקורת על ידי גורמים אחרים. מכאן שהתקשורת אינה "עוינת" או "שלילית" כלפי השלטון, אלא זה תפקידה