מידעון
ספטמבר 2026
מורות ומורים להיסטוריה היקרים! שנת לימודים טובה ומוצלחת!
שימו לב - הנחיות מעודכנות לגבי היבחנות בפרק לאומיות וציונות
דברים הבאים מתייחסים אך ורק לנבחנים בשנת תשפ"ח - 2028:
לאחר בחינה מקצועית של מבנה פרק הלאומיות והציונות, ובהמשך לשיח עם המורים, החלטנו לארגן באופן ברור ומידתי יותר את דרך ההיבחנות בפרק הזה בבחינה.
במקום מצב שבו כל שאלה עשויה לשלב נושאים מכל הפרק לאומיות וציונות, נקבעו מראש ארבעה צירופים מוגדרים של נושאים, שמהם תורכב כל אחת מארבע שאלות הבחירה, כמפורט בעמודים 23–26 באשנ"ב המעודכן.
כך נשמרת החובה להוראה רחבה ומעמיקה של הלאומיות והציונות, לרבות מבט-על והשוואה ביניהן, ובה בעת נוצרת ודאות רבה יותר באשר למבנה השאלות ונמנע עומס הנובע בעיקר מחוסר מיקוד.
זהו מהלך של דיוק פדגוגי ושל יצירת הלימה טובה יותר בין תוכנית הלימודים, ההוראה וההערכה מתוך הקשבה מקצועית לשטח, אך ללא ויתור על הידע ועל רמת החשיבה הנדרשים מן התלמידים.
שימו לב - האשנ"ב של תשפ"ח עודכן ב-31.08.2026 הן באתר מפמ"ר והן בקובץ המרכז
מוזמנים למפגשי "זום פתוח" עם המפמ"ר - מועדים וקישור לזום בפנים (מפגש ראשון 3/9)
עדכונים לגבי אופן היחבנות בתשפ"ז
במהלך חמש השנים האחרונות מתקיים תהליך הדרגתי של הטמעת השימוש בספר הלימוד בבחינת הבגרות בהיסטוריה. לאורך תקופת ההטמעה ננקטה מדיניות מקלה ורגישה, שנועדה לאפשר לצוותי ההוראה ולתלמידים להסתגל לדרישות הבחינה ולפתח בהדרגה מיומנויות של איתור מידע, עיבודו ושימוש מושכל במקורות. לאחר תקופת הסתגלות ממושכת זו, החל משנת הלימודים תשפ״ז יחולו ההנחיות הבאות:
1. בשאלות שבהן התלמיד נדרש להביא מקור מספר הלימוד - התלמיד יידרש לציין מראה מקום מלא הכולל את שם הספר, שם ההוצאה ומספר העמוד. תשובה שלא יצוין בה מראה מקום כנדרש לא תזכה בניקוד בגין השימוש במקור, גם אם המעריך יוכל לזהותו ולאתרו בספר הלימוד.
2. העתקה ישירה של פסקאות שלמות מספר הלימוד, ללא עיבוד, הסבר או שילוב מושכל בתשובה, לא תזכה בניקוד. הניקוד יינתן על שימוש רלוונטי במקור ועל הצגת ידע והבנה היסטוריים במענה לדרישות השאלה.
חשוב להנחות תלמידים לפעול לפי הנחיות אלה.
מועדי בגרות תשפ"ז - טיוטה (התאריכים עשויים להשתנות)
מועד חורף - 01.02.2027
מועד קיץ (כל הבחינות, כולל מורחב) - 07.06.2027
תוכניות ייחודיות
מורה או צוות היסטוריה הבית ספרי שמעוניין לקדם תוכנית ייחודית ולהעמיק בהוראת החשיבה ההיסטורית, מוזמן לגבש תוכנית במסגרת נתיב שותפי פיתוח (נש״ף). נתיב זה הוא המסגרת לפיתוח דרכי הוראה, למידה והערכה ייחודיים.
קול קורא להגשת התוכניות צפוי להתפרסם במהלך חודש מרץ 2027. בנתיים ניתן לראות את הקול קורא של שנה תשפ"ז.
בנוסף, החל מתשפ"ח כתנאי סף להגשת תוכנית, יידרשו כל המעוניינים להצטרף לנש"ף להשלים השתלמות בתחום החשיבה ההיסטורית ולקיים, במהלך שנת הלימודים ובטרם הגשת המענה לקול הקורא, מפגש מקצועי עם מובילי התוכנית. עמידה בתנאים אלה אינה מהווה אישור אוטומטי להצטרפות לתוכנית, והבקשות ייבחנו בהתאם לתנאי הקול הקורא ולאמות המידה שייקבעו בו.
בתי הספר המשתתפים בסחל"ב
מורות ומורי סחל״ב,
במסגרת בחינת המשך הפעלתה של תוכנית סחל״ב, אני מזמין את צוותי התוכנית למפגשי שיח מקצועיים.
המפגשים יתקיימו במתכונת צוותית, כאשר בכל מועד ישתתף צוות מבית ספר אחר, ויהוו הזדמנות לשמוע את תובנותיכם, ללמוד מניסיונכם ולבחון את האפשרויות להמשך קידום המטרות הפדגוגיות שבבסיס התוכנית.
הצוותים המעוניינים מוזמנים להירשם באמצעות הקישור המצורף ולבחור מועד מבין המועדים הפנויים.
המפגש יתקיים בזום
פיתוח מקצועי למורים - השתלמויות
במהלך שנת הלימודים תשפ"ז נקיים מספר השתלמויות (רובן בזום):
השתלמויות מפמ"ר
מתווה גמיש
3 השתלמויות למורי אגף שח"ר בהובלתה של זהבה להבי (בימי ג')
למורים המלמדים היסטוריה מורחב
למורים המלמדים בנש"ף
חשיבה היסטורית
מורים חדשים
מורים המלמדים בסחל"ב
רכזי מקצוע
השתלמויות יהלום והוראה דיגיטלית
מידע אודות ההשתלמויות נפרסם בהמשך
כמו כן, במהלך השנה נקיים מספר ימי עיון - המידע בהמשך
רכזי היסטוריה - השתלמות חדשה
היסטוריה 2040 - פורום
הפורום יפעל באמצעות סדרה מתמשכת של מפגשי שולחנות עגולים, שבהם ישתתפו בכל פעם צוותים מגוונים של מורים, מנהלים, חוקרים, מדריכים ונציגי מוסדות שונים. לקראת כל מפגש יוגדר נושא מרכזי ויופץ למשתתפים חומר רקע קצר; במפגש עצמו תוצג הסוגיה, יתקיימו דיונים בקבוצות עבודה ויגובשו תובנות, מחלוקות והצעות להמשך. לאחר כל מפגש יעובדו התוצרים למסמך ביניים שיופץ למשתתפים ויהווה בסיס למפגש הבא. כך ייבנה התהליך בהדרגה ובאופן מצטבר: ממיפוי המציאות והאתגרים, דרך בחינת חלופות וכיווני פעולה, ועד לגיבוש מסמך חזון והמלצות לעתיד לימודי ההיסטוריה בישראל.
חידון היסטוריה על שם אור בלומוביץ
מורי ורכזי היסטוריה יקרים.
עושים היסטוריה
בימים אלו מוקם על ידי משרד החינוך, ביה״ס להיסטוריה באוניברסיטת חיפה ומשפחת בלומוביץ וחבריה,
״חידון ההיסטוריה הארצי לנוער״ על שם סמ״ר אור בלומוביץ, חייל הנדסה קרבית שנהרג במלחמה בעזה.
מצורפים בזאת:
א. קול קורא ובו הסבר מפורט על המיזם, כולל סיפורו של אור וסדר הזמנים.
ב. מצגת להצגה בכיתות על ידיכם, מורי ורכזי ההיסטוריה.
ביום ראשון הקרוב 6/9 ב 20:00, תתקיים פגישת זום, בהשתתפות צוות ההדרכה, פרופ׳ ערן שלו, ראש ביה״ס להיסטוריה באוניברסיטת חיפה והוריו של אור.
במפגש נסביר בפרוט על המיזם, על התמה של השנה - ״קרבות מלחה״ע השנייה ותרומת היישוב היהודי״, נענה על שאלות, והוריו של אור יספרו בקצרה על הילד המיוחד שלהם, שאהב היסטוריה.
נא רישמו בכניסה לזום את שמכם ובאיזה תיכון וישוב אתם מלמדים.
ההרשמה תיפתח ב - 7/9/2026
גורל יהודי צפון אפריקה וארצות האסלאם
בהמשך מצורפים גם שלושה מערכי שיעור שמבוססים על הסרטון ועל קטעי מקור מבחינות הבגרות.
חדש - השתלמות בנושא "הזרמים בציונות"
גם ב-2027 ממשיכים בשיתוף פעולה עם הקתדרה לציונות באוניברסיטת חיפה.
מוזמנים להרשם להשתלמות חדשה.
השנה נעסוק בנושא זרמים ורעיונות שעיצבו את המפעל הציוני. והפעם, למי שבעניין, ההשתלמות מוכרת ל-60 שעות (חצי גמול שנתי). ההשתלמות מתקיימת ברובה פנים אל פנים וכוללת שני סיורי שטח.
ההשתלמות ניתנת בחינם (המעוניינים בגמול יצטרכו להרשם בהמשך דרך המצפן ולשלם 30 שח עבור הרישום)
כמו תמיד מחכים לנו מפגשים מחכימים, טעימים ונעימים. תכנית ההשתלמות המלאה בקישור להרשמה. שימו לב, מתחילים עוד פחות מחודש).
מאד מקווים לראות את כולכם שוב🤓
פרס יד יצחק בן-צבי לעבודת גמר מצטיינת
גם השנה מכון בן-צבי מזמין תלמידות ותלמידי תיכון שהגישו עבודת גמר בנושאים שקשורים לקהילות ישראל במזרח ולחקר ארץ ישראל ויישובה להגיש מועמדות לפרס לתלמידי תיכון שכתבו עבודת גמר בהיקף חמש יח"ל בשנה זו.
בשנה שעברה, מיסדנו את הפרס לראשונה.
התמלאנו פליאה לנוכח איכות ומגוון הנושאים שהוגשו לנו. צוות השיפוט כבר מתרגש לקראת הסבב החדש שזה עתה נפתח.
כל תלמיד ותלמידה שיגישו עבודה יזכו במכתב שיפוט והערכה על העבודה. והזוכים והזוכות יזכו בפרס כספי.
מורים ומורות, הורים ומלווי עבודות גמר באשר אתם - הפיצו את הבשורה!
הרצל אונליין - אתר הארכיון הציוני
צאו למסע בעקבות עומק המחשבה ומורכבות רעיונותיו של תיאודור הרצל, אבי הציונות המדינית המודרנית.
הרצל-אונליין מציע הצצה ייחודית אל היומן המקורי בכתב יד, ומאפשר לעקוב אחר צמיחת חזונו יוצא הדופן.
מערך שיעור שנבנה על ידי הצוות של הארכיון הציוני
כך תיאר תיאודור הרצל ביומנו את פתיחת הקונגרס הציוני הראשון בבאזל, רגע שהפך לאחת מנקודות הציון המרכזיות בתולדות הציונות.
📚 במערך שיעור נוסף שמציע הארכיון הציוני, התלמידים פוגשים את הקונגרס דרך עיניו של הרצל: קוראים ביומנו על החששות והציפיות שליוו אותו לקראת הכינוס, בוחנים כיצד סיכם אותו לאחר מעשה, ומעמיקים בתוכנית באזל ובמשמעותה.
העבודה משלבת מקורות ראשוניים מיומניו של הרצל באתר "הרצל־אונליין", חקר בקבוצות, חשיבה ביקורתית וניסוח טיעון היסטורי המבוסס על מקורות.
המערך נכתב על ידי נעמה עמיר והארכיון הציוני המרכזי ומותאם לנושאי הלימוד במסגרת אשנ"ב.
מצורף כאן לשימושכם. נשמח לשמוע איך היה בכיתה! 😊
***
הצטרפות לקבוצה "מקור להשראה | מהארכיון לכיתה":
השתלמות למורים מטעם מוזיאון אנו ואוניברסיטת תל אביב
2027 - אירועים עגולים שנציין
שנת 2027 שנמצאת בפתח מזמנת לנו לשוב אל ציוני דרך מרכזיים בתולדות הציונות ומדינת ישראל, להאיר את משמעותם ולחבר באמצעותם בין העבר, ההווה והעתיד.
ציוני דרך מרכזיים
- 130 שנה לקונגרס הציוני הראשון – התכנס בבזל ב-29–31 באוגוסט 1897, בהנהגת בנימין זאב הרצל. בקונגרס התקבלה תוכנית בזל והונחו היסודות להסתדרות הציונית.
- 120 שנה להקמת ארגון בר-גיורא – נוסד בספטמבר 1907 בידי אנשי העלייה השנייה, ובהם יצחק בן-צבי וישראל שוחט. הארגון היה הבסיס להקמת ארגון “השומר”.
- 110 שנה להצהרת בלפור – פורסמה ב-2 בנובמבר 1917 ובה הודיעה ממשלת בריטניה על תמיכתה בהקמת “בית לאומי לעם היהודי” בארץ ישראל.
- 110 שנה לכיבוש ירושלים בידי הבריטים – בדצמבר 1917 נכבשה ירושלים מידי האימפריה העות’מאנית והחלה תקופת השלטון הבריטי בארץ.
- 90 שנה לפרסום מסקנות ועדת פיל – ביולי 1937 הציעה הוועדה לראשונה לחלק את ארץ ישראל ולהקים בה מדינה יהודית לצד מדינה ערבית.
- 80 שנה לפרשת אוניית המעפילים “אקסודוס” – ביולי 1947 נתפסה האונייה בידי הבריטים ונוסעיה הוחזרו בכוח לאירופה. הפרשה הפכה לסמל המאבק על ההעפלה.
- 80 שנה לכ״ט בנובמבר – ב-29 בנובמבר 1947 התקבלה החלטה 181 של עצרת האו״ם על חלוקת הארץ והקמת מדינה יהודית.
- 80 שנה לפרוץ מלחמת העצמאות – הלחימה החלה למחרת החלטת החלוקה, ב-30 בנובמבר 1947.
- 70 שנה לנסיגת ישראל מסיני ומרצועת עזה – במרץ 1957 השלימה ישראל את נסיגתה מן השטחים שכבשה במלחמת סיני.
- 60 שנה למלחמת ששת הימים – נערכה בין 5 ל-10 ביוני 1967 והביאה לשינוי מדיני, ביטחוני וטריטוריאלי עמוק.
- 60 שנה להחלטה 242 של מועצת הביטחון – התקבלה ב-22 בנובמבר 1967 והניחה בסיס מדיני לדיונים ולהסדרים שלאחר מלחמת ששת הימים.
- 50 שנה ל״מהפך״ הפוליטי – בבחירות שנערכו ב-17 במאי 1977 ניצח הליכוד בראשות מנחם בגין, ולראשונה הוחלף שלטון תנועת העבודה.
- 50 שנה לביקור נשיא מצרים אנואר סאדאת בישראל – סאדאת הגיע לירושלים ב-19 בנובמבר 1977 ונאם בכנסת למחרת. הביקור סלל את הדרך להסכם השלום עם מצרים.
- 40 שנה לפרוץ האינתיפאדה הראשונה – החלה בדצמבר 1987 ברצועת עזה והתפשטה ליהודה ושומרון.
- 30 שנה לאסון המסוקים – ב-4 בפברואר 1997 התנגשו שני מסוקי יסעור בדרכם ללבנון; 73 חיילי צה״ל נהרגו.
- 30 שנה לניסיון ההתנקשות בח’אלד משעל בירדן – המבצע הכושל התרחש בספטמבר 1997 והוביל למשבר מדיני עם ירדן.
- 20 שנה להשתלטות חמאס על רצועת עזה – ביוני 2007 השתלט חמאס על הרצועה וסילק ממנה את כוחות פת״ח והרשות הפלסטינית.
- 20 שנה לוועידת אנאפוליס – התקיימה בנובמבר 2007 ונועדה לחדש את המשא ומתן בין ישראל לרשות הפלסטינית.
- 10 שנים להכרה האמריקנית בירושלים כבירת ישראל – הנשיא דונלד טראמפ הכריז על כך ב-6 בדצמבר 2017.
וגם תאריכים "חצי-עגולים":
- 125 שנה לפרסום “אלטנוילנד” של הרצל – הרומן המדיני-אוטופי פורסם בשנת 1902 והציג את חזונו של הרצל לחברה היהודית העתידית בארץ ישראל.
- 75 שנה לחתימת הסכם השילומים עם גרמניה המערבית – ההסכם נחתם בלוקסמבורג ב-10 בספטמבר 1952.
- 75 שנה להשתתפות הראשונה של ישראל במשחקים האולימפיים – המשלחת הישראלית השתתפה באולימפיאדת הלסינקי בשנת 1952.
- 25 שנה למבצע “חומת מגן” – המבצע החל ב-29 במרץ 2002 בעקבות גל פיגועי הטרור של האינתיפאדה השנייה.
- 25 שנה לפיגוע במלון פארק בנתניה – הפיגוע התרחש בליל הסדר, 27 במרץ 2002, והיה מן הגורמים המיידיים ליציאה למבצע “חומת מגן”.
