פרספקטיבה
פרספקטיבה (תשקופת)
המציאות שאנחנו רואים בעין היא תלת-ממדית - בנוסף לאורך ולרוחב יש בה גם עומק (תחושת נפח) . לעומת זאת, הצילום עצמו הוא דו-מימדי (שטוח - דף צילום), ויש בו רק אורך ורוחב.
במציאות , כאשר אנחנו עומדים לפני שדרת עצים המתכנסת לנקודה באופק, העצים הקרובים אלינו נראים גדולים יותר מאשר העצים הרחוקים. המוח מפרש זאת כעומק.
בצילום (שהוא כאמור דו-מימדי) אין באמת עומק. ועדיין, יש צילומים אשר נדמה כי יש בהם עומק (תחושה שיש "כניסה פנימה אל תוך הצילום") תחושת העומק הזו היא רק אשליה אופטית. האשליה הזו מכונה "פרספקטיבה"פרספקטיבה היא אשליית עומק הנוצרת על בסיס הבדלי הגודל בין האובייקטים המופיעים במישור הקדמי של הפריים לאלה המופיעים במישור האחורי של הפריים(המתקבלים קטנים יותר). ככל שיש הבדל גדול יותר ביחס בין האובייקטים – כך אשליית העומק גדולה יותר.
כאשר אין הבדל בין גדלי האובייקטים בפריים הצילום אין פרספקטיבה והתמונה מתקבלת "שטוחה" .
כאשר מצלמים מלמעלה נקבל תמונה שטוחה (פרספקטיבה "חלשה").
אך אם נצלם (למשל מרצפות) מגובה נמוך (קרוב עד כמה שנוכל) המרצפות הקרובות אלינו יתקבלו גדולות יותר מאלה שמאחור.
בנוסף לכך – מזווית נמוכה נגלה כי הקווים שבין המרצפות משנים את מסלולם : במקום להישאר קווים המקבילים זה לזה הם הולכים ומתכנסים אל נקודה דמיונית אשר נמצאת במישור האחורי של הצילום. נקודה זו, אליה ה"קווים" בצילום מתרכזים נקראת נקודת המגוז .
בנוסף לכך – מזווית נמוכה נגלה כי הקווים שבין המרצפות משנים את מסלולם : במקום להישאר קווים המקבילים זה לזה הם הולכים ומתכנסים אל נקודה דמיונית אשר נמצאת במישור האחורי של הצילום. נקודה זו, אליה ה"קווים" בצילום מתרכזים נקראת נקודת המגוז .
לעיתים נקודת המגוז נמצאת מחוץ לפריים