השבוע נחגוג את בחינת בגרות החורף.
כולנו נרגשים לקראת האירוע - תלמידים, הורים, מורים, מדריכים וכמובן - צוות הפיקוח.
כולנו עמלנו כדי להגיע לרגע מוכנים.
ו'רגע לפני' חשוב להדגיש שוב כמה נקודות יסוד:
- כולנו רוצים בהצלחת התלמידים,
- כולנו רוצים שתלמידינו יצאו מהבחינה בתחושה של 'יגעת - מצאת', כלומר - למדנו - הצלחנו.
- כולנו רוצים שהמורים ירגישו שהמאמץ הגדול שהושקע, אכן נשא פרי.
אבל,
- ברור לנו שאסור להביא להצלחה של כולם באמצעות הורדת רמת הדרישות, באמצעות שאלות הדורשות דיקלום של ראשי פרקים וויתור על חשיבה.
- ברור לנו שיהיו תלמידים שיתקשו במענה על השאלות. אלה הם התלמידים המתקשים לאורך השנתיים, וגם בחינה זו לא תהיה קלה עבורם.
- ברור לנו שתלמידים משקיעים, לומדים וחרוצים זכאים לעבור את הבחינה בציון עובר יציב, ולכך אנו מכוונים בבניית הבחינה ובבדיקתה.
- ברור לנו שכדי להגיע לציון גבוה בבחינת בגרות בהיסטוריה על התלמיד להוכיח ידע, יכולת ניתוח מקורות והבנת תהליכים היסטוריים. לא, אנו לא מצפים מהתלמיד להיות היסטוריון (לפחות לא בשלב זה), אבל אנחנו בהחלט מצפים ממנו ליותר מאשר רק יכולת לציין 3 גורמים לאירוע, או 3 תוצאות.
ומה למדנו מבחינות קודמות:
- תלמידים עונים על שאלות חשיבה טוב יותר ממה שמוריהם ציפו.
- תלמידים עונים על 'שאלות פתוחות' תשובות יפות, מקוריות המעידות על חשיבה.
- אחרי כל בחינה ישנם תלמידים מתוסכלים המריצים עצומה נגד הבחינה. עד כה אף אחת מעצומות אלה לא הוכיחה עצמה כמשמעותית או נדרשת.
- אחרי הבחינה יהיו תמיד מי שיטענו שהבחינה הייתה קשה למתקשים (הגיוני...)
