תסריטאים הם יוצרים בפני עצמם. חלקם יביימו את התסריט שקיבלו עליו תקציב וחלקם יעבדו עם במאים. בנושא זה נכיר את שלבי העבודה של התסריטאי משלב הרעיון עד לשלב הפיצ'ינג. בפרק מבוא לתסריטאות למדנו בקצרה את שיטת העבודה מהמאקרו למיקרו (מהרעיון הגדול עד לכתיבת סצנה ודיאלוג), בנושא זה נעמיק בשלבי העבודה. כל שלב מהבאים נועד לתת עוד עוגן ודיוק לרעיון.

ד.1. מבוא: קרנות הקולנוע

ד.2 מדף חלק לרעיון: תסריט וז'אנר

ד.3. לוג ליין, פרמיס, תמה

ד.4 סינופסיס, הצהרת כוונות, דף דמויות

ד.5 טריטמנט ותסריט מלא

ד.6. פיצ'ינג

1. התלמיד יכתוב סינופסיס, הצהרת כוונות, דף דמויות, לוג ליין ופרמיס לסרט הגמר.

2. התלמיד יציג את הרעיון באירוע פיצ'ינג.

3. התלמיד יכתוב תסריט גמר מתוך ז'אנר נבחר.

תסריטאי יוצר בישראל עובר מספר שלבים עד פיתוח הרעיון לסרט. לרוב בשלב הראשון הוא יגיש "קרן" לקבלת תקציב פיתוח. בישראל קיימות מספר קרנות, ולכל קרן יש הגשות במועדים שונים: קרן הקולנוע הישראלי, קרן רבינוביץ' – פרויקט קולנוע, קרן גשר לקולנוע רב תרבותי, הקרן החדשה לקולנוע וטלוויזיה, קרן מקור לסרטי קולנוע וטלוויזיה וקרן קולנוע נגב וגליל. לכל קרן ייחודיות משלה.

באיגוד התסריטאים ניתן להתעדכן בקולות הקוראים באופן מרוכז:

המסמכים הנדרשים הם : תמצית הרעיון, דף דמויות (שורה לדמות), פרמיס, הצהרת כוונות ושפה קולנועית, סינופסיס רגיל/ מורחב. בפרק זה נעבור ונכיר את כל השלבים הללו בדרך לתסריט הסופי והצגת הרעיון.

הנה כיתת אמן עם הבמאי אבי נשר שמסביר בפרק 8 איך הכול עובד:

המטרה הראשונית היא לפתח רעיון לסרט גמר באחד מהז'אנרים שנלמדו.

הלומד יכול להביא סיפור ולהחליט איזה ז'אנר הכי נכון לסיפור. למשל, בסיפור על אהבה בלתי אפשרית נשקול לבחור במלודרמה, ואילו בסיפור על מצחצח נעליים בעיירת פיתוח נשקול לספר בדרמה ריאליסטית. כמו כן, ניתן לבחור ז'אנר, ולפי הז'אנר לחשוב על סיפור על פי המאפיינים הנרטיביים. לדוגמה, בתת-ז'אנר סרטי משספים ברור לנו שצריכה להיות חבורת נערים וגיבור או גיבורה בעלי מאפיינים ספציפיים שיישארו אחרונים.

שאלות למשוב ודיון על הרעיונות

1. הז'אנר: באיזה ז'אנר פועל הסרט? איזה ז'אנר הכי מתאים לספר את הסיפור? האם הסיפור עומד במוסכמות או שובר את המוסכמות באופן חתרני וחדש? מומלץ לבדוק את הסיפור דרך "משקפיים" של ז'אנר אחר לראות כיצד היה משתנה.
2. הנושא (תמה): במה עוסק הסיפור ואיזו שאלה הוא מעלה?
3. פרוטגוניסט: מה הרצון של הגיבור בסיפור? מהם המאפיינים של הגיבור? שם, רקע ביוגרפי, מאפיינים פיזיים כמו גיל ומראה, סביבת מגורים.
4. עקרון האנטגוניזם: אילו כוחות אנטגוניזם פועלים בסיפור וכיצד הם מביאים לידי ביטוי את הז'אנר הנבחר?
5. עלילה: האם מדובר בסדרה של אירועים? האם האירועים משתלשלים זה מזה בקשר סיבתי או שהקשר מקרי?
6. אילו מערכות יחסים מתקיימות בסיפור וכיצד הן מקדמות עלילה?
7. הקונפליקט: מהו הקונפליקט המרכזי בסיפור ולמה הוא קשור?
8. פיתוח המבנה: האם אפשר לזהות כבר עתה מבנה כלשהו בסיפור? האם קיים אירוע מחולל שמניע את הדמות לצאת לדרך? מהי שאלת המתח שעולה בתחילת הסיפור? מהן התחנות העיקריות במסעה?
9. המרחב: האם קיים מרחב מובחן שהדמות פועלת בו? כיצד קשור המרחב לדמות ולמהלך הדרמטי של הסיפור?
10. התקופה: האם הרעיון קשור לתקופה מסוימת? לזמן מוגדר? מה משמעותם לסיפור?
11. מהו הרגש העיקרי המתעורר בסיפור? לדוגמה האם יש פוטנציאל ליצירת מתח בסיפור? כיצד אפשר להעמיק אותו?
12. 
    

תרגילי כתיבה לפיתוח רעיון – "לשחק" עם הנתונים בסיפור:

א.שנו את הז'אנר – כיצד הסיפור היה מתקיים בז'אנר אחר.

ב. ההחליפו אלמנט בדמות – כמו הגיל, המגדר, שנו דמות במערכות יחסים.

ג. נסו לתת לדמות משנית להוביל את הסיפור. לפעמים דווקא הדמות המשנית מעניינת יותר.

ד. שנו את נקודת המבט בכתיבת הרעיון: האם הרעיון משתנה? האם הסיפור נעשה הדוק יותר?

ה. תרגיל פיתוח דמות כפי שנלמד בפרקים קודמים.

הלוג ליין, הפרמיס והתמה הם שלושה אלמנטים שמטרתם לדייק את הדנ"א של הסיפור באופן ייחודי. ייתכן שלאחר כתיבת התסריט ישתנו האמירה והעומק והניסוח שלהם, אך חשוב כבר בשלב זה לנסח אותם כי ניסוח המונחים מבהיר את הסיפור וגורם לנו להבין אותו יותר לעומק ולראות מה מיותר ומה חסר.

לוג ליין

כששואלים אתכם על מה הסרט שואלים אתכם בעצם על הלוג ליין. לפעמים להבין מה הסיפור שלנו אומר בשני משפטים עוזר מאוד לדייק אותו. לוג ליין הוא משפט עד שלושה משפטים שמספרים את העלילה בסיפור – תיאור המהלך הגדול של המערכה הראשונה בלבד תוך הבאת: העולם, האירוע המחולל, הגיבורים, פעולתם המרכזית, המכשול, מסגרת הזמן ומה מוטל בסיכון אם לא יעמדו במשימתם, העברת הז'אנר והדחיפות של הסיפור.

כמו בתסריט, גם לכתיבת לוג ליין יש טכניקה. הנה מספר עקרונות:

1. הלוג ליין מורכב משלושה רכיבים: הפרוטגוניסט, המטרה שלו, האנטגוניסט או כוח מתנגד.

2. אל תשתמשו בשם הדמות, אלא אם כן מדובר בדמות מוכרת וידועה. שמו של הגיבור חסר ערך לתקציר. במקום, ספרו משהו על הדמות. לדוגמה: סו-שף, גיבורת-על שפרשה.

3. הוסיפו שם תואר שיוסיף עומק לדמות. זו ההזדמנות להוסיף אפיון לדמותו של הגיבור. היזהרו מקלישאות ואם אפשר נסו להיעזר באירוניה. וכמובן, יעזור אם לאפיון הזה יש השפעה על העלילה. לדוגמה: סו-שף אילם, גיבורת-על אלכוהוליסטית שפרשה.

4. מהי המטרה? הגדירו את הרצון של הפרוטגוניסט במהירות ובבהירות. זה הרצון שיקדם את הסיפור ואת הלוג ליין. הוא צריך להיות ברור מוקדם ככל האפשר גם בתסריט, אחרת לא יטרחו לקרוא אותו עד הסוף. לדוגמה: סו-שף אילם מנסה לזכות בתפקיד השף במסעדה החדשה שפותח הבוס שלו. גיבורת-על אלכוהוליסטית שפרשה מחפשת אחרי בנה שנעלם.

5. תארו את האנטגוניסט. האנטגוניסט צריך להיות מתואר באופן דומה, אך מתומצת יותר וקצר יותר מהתיאור של הפרוטגוניסט. רצוי שהמאפיינים ההפוכים בין האנטגוניסט לפרוטגוניסט יהדהדו לשומע/קורא. לדוגמה: סו-שף אילם נאבק ביריב שאפתן בניסיון לזכות בתפקיד השף במסעדה חדשה שפותח הבוס. גיבורת-על אלכוהוליסטית שפרשה מחפשת אחרי בנה שנחטף על ידי הסיידקיק הקנאי והמטורף שלה.

7. מה מונח על הכף? אני שומע פצצה מתקתקת? מה יקרה אם הגיבור ייכשל? מהן ההשלכות הפנימיות או החיצוניות של אי-הצלחה? אם אפשר, מומלץ להכניס את המשמעויות הללו ללוג ליין. הן יוצרות דחיפות בסיפור ומגבירות את המתח. לדוגמה: כדי לשמור על המוניטין שלו, שחקן כדורגל בארון חייב לשכב עם חמש-עשרה מעריצות עד סוף העונה.

8. סט-אפ – העולם שבו מתרחש הסרט. סרטים שמתרחשים בעולם שונה משלנו מרוויחים נקודות אם מצליחים להגדיר אותם בכמה מילים בתחילת הלוג ליין. באותה מידה אפשר לתאר גם את העולם הפנימי של הגיבור או ההיסטוריה הפסיכולוגית שלו. לדוגמה: אחרי שעבר התמוטטות עצבים כתוצאה מתאונת עבודה, מנהל פארק מים יוצא ל...

9. הסוף. אל תספרו את הסוף, גם אם הסרט שלכם הוא "החשוד המיידי" החדש. הסיפור והלוג ליין צריכים להיות טובים וחזקים מספיק כדי לעמוד בזכות עצמם. סוף מפתיע צריך להישאר כבונוס למי שיקרא את התסריט או את הטריטמנט.

להלן דוגמאות מסדרות מוכרות:

מורה אפור ומשועמם לכימיה מגלה שהוא עומד למות מסרטן ומחליט להתחיל לייצר סמים ולמכור אותם, כדי להשאיר כסף למשפחתו אחרי מותו. "שובר שורות".

ראש מאפיה קשוח חוטף התקף חרדה שמאלץ אותו ללכת לדבר על בעיותיו עם פסיכיאטרית בזמן שהוא נלחם לשמור על תדמיתו וכוחו מול משפחות המאפיה האחרות. "הסופרנוס".

תשע משפחות אצולה נאבקות זו בזו על השליטה במרחבים המסתוריים של וסטרוס, בזמן שצבא אפל וחזק שהיה רדום במשך אלפי שנים מנסה להשתלט על העולם. "משחקי הכס".

כשילד נעלם באופן מסתורי, החברים שלו, אמו והשריף המקומי נאלצים להתמודד מול כוחות מבעיתים כדי להחזירו. "דברים מוזרים".

שריף מקומי, ביולוג ימי ויורד ים ממולח חייבים לשתף פעולה כדי לתפוס כריש לבן מסוכן שמאיים על חייהם של תושבי העיירה. "מלתעות".

הנה אתר שמציג לוג ליינים לפי ז'אנר

הנה לוג ליינים מצוינים וקצרים בעלי מימד אירוני:

זוג נשוי טרי מחויב לבלות את חג המולד בכל אחד מארבעת הבתים של הוריהם הגרושים. "מת לחגוג".

עובד חדש יוצא לסוף שבוע עם כל המשרד ומגלה במהרה שמישהו מנסה להרוג אותו. "הריטריט".

איש עסקים מצליח מתאהב בזונה ששכר כדי שתהיה בת זוגו למשך סוף השבוע. "אישה יפה".

פרמיס

הפרמיס הוא "האם" הקסום. הוא כמו חלום בהקיץ שפותח את הדלת לדמיון שבו כל דבר יכול לקרות. זהו הרעיון שמצית את התשוקה של היוצר לכתוב סיפור. פרמיס הוא למעשה שאלה עם סוף פתוח: מה יקרה אם...?

"מלתעות": מה יקרה אם כריש ישחה לחוף של אתר נופש ויטרוף נופשת?

"בחזרה לעתיד": מה אם יכולנו לחזור בזמן ולשנות את העתיד?

"שכחו אותי בבית": מה אם ההורים נסעו לחופשה ושכחו את הילד הקטן בבית?

"מטריקס": מה אם היינו מגלים שהמציאות שלנו היא חלום שנשלט על ידי מכונות?

"אישה יפה": מה אם איש עשיר ומצליח יתאהב בזונה?

תמה

התמה היא הנשמה של הסיפור ומבטאת את האמירה האישית שלכם. למעשה התמה היא הסאבטקסט של העלילה. בתמה אין תיאור דמויות ולא מהלכים עלילתיים. יש תסריטאים שכותבים את התמה מעל למחשב כדי לזכור כל הזמן את המהות של הסיפור.

דוגמאות לתמה:

"הקוסם מארץ עוץ" – אין מקום כמו הבית.

"ספיידרמן" – עם כוח גדול מגיעה אחריות גדולה.

תרגיל מסכם

כתבו פרמיס, לוג ליין ואת משפט התמה לתסריט הגמר.

סינופסיס

הסינופסיס הוא תקציר של סיפור הסרט ונועד לשקף ככל האפשר עד כמה אפקטיבי הרעיון לסרט מבחינה רגשית ודרמטית. סינופסיס הוא כלי חשוב בפני עצמו. מדובר בצעד הראשון בכל כתיבת תסריט (אפילו הצעד הראשון בעשיית הסרט כולו). יש לכם סיפור בראש? הדבר הראשון הוא לכתוב אותו כסינופסיס. במיוחד שהיום רוב אנשי המקצוע, חברות ההפקה וקרנות הקולנוע דורשים לקרוא את הסינופסיס עוד לפני התסריט. סינופסיס הוא כלי מצוין לאיתור נקודות חולשה בסרט. כך יכולים התסריטאים לתקן חולשות ובעיות עוד לפני תחילת כתיבת התסריט עצמו. אורכו של הסינופסיס הוא שתיים עד ארבע פסקאות (כשמדובר בתסריט לסרט קצר) והוא נכתב בלשון הווה בדומה לתסריט המלא.

פורמט כתיבת סינופסיס

א. כותרת – פרמיס / לוג ליין.

ב. פסקה קצרה מפוצצת HOOK.

ג. מי זה, מה קרה, מה הקונפליקט המרכזי.

ד. מהם תוכנית הפעולה, המכשולים ומה יש לגיבור להפסיד.

ה. רגע השיא והסיום – רצוי להדהד את התמה של הסרט.

כלי נוסף לכתיבת סינופסיס:

כל שורה בסינופסיס מתייחסת למערכה אחרת בתסריט.

א. מערכה ראשונה, אקספוזיציה – פעם אחת היה__ ובכל יום __

ב. אירוע מחולל – ואז, יום אחד____

ג. יציאה לפעולה – ולכן____

ד. נקודת מפנה – ולפתע __ נקודת היפוך

ה. מערכה שנייה – אבל אז ____

ו. יציאה לפעולה נוספת – ולכן ___

ז. התוכנית לא מצליחה, נקודת מפנה שנייה – אבל אז __

ח. מערכה שלישית, התרה – עד שלבסוף __

הצהרת כוונות

לסינופסיס נהוג לצרף הצהרת כוונות כדי להבהיר נושאים שלאו דווקא נמצאים בתסריט הכתוב. הצהרת הכוונות מעידה גם על עומק המחשבה הקולנועית, על להט ומוכנות לקראת עשייה. אין דרך אחת לכתוב הצהרת כוונות טובה. היא צריכה להיות כנה ואותנטית. בהצהרת כוונות נהוג לספר מה הקשר של היוצר לסיפור ובעיקר מדוע רק אתם יכולים או צריכים לספר את הסיפור הזה. הצהרת הכוונות מספרת על חזון גדול יותר מהתסריט עצמו ולכן יש מקום להרחיב על החזון הוויזואלי לסרט, מה יהיה סגנון הצילום, המשחק והעריכה ואפילו מה יהיו הצבעים הבולטים. לכן חשוב שהמילים המתארות יהיו מדויקות ויעבירו את רוח הסרט.

דף דמויות

דף הדמויות מפרט על הדמויות הראשיות המופיעות בתסריט. בתיאור הדמות צריך לציין את הגיל ואת יחסה של הדמות לדמויות אחרות בתסריט (אב, אם, דוד, בן וכו') כמו כן ניתן להוסיף מאפיין ייחודי כגון: צלקת על המצח, קירח אך חובש פאה, מחליף דמויות (לובש בגדי אישה). לא יותר משתי שורות לדמות.

דנה (32) – סטודנטית לרפואה, מצחיקה ומוזרה, מסוג האנשים שיש להם שלושה שעונים מעוררים מהפחד שלא יתעוררו.

קרן (34) – מבריקה, תחרותית וחברת נפש של דנה. היא האדם שאפשר להתקשר אליו אם רצחת מישהו והיא תעזור לך להחביא את הגופה בלי לשאול שאלות.

אביגדור (41) – המנטור טוב הלב של דנה, אבל יש לו חזות של גבר שלא היית רוצה להיתקל בו בסמטה חשוכה.

תרגיל מסכם

כתבו סינופסיס, הצהרת כוונות ודף דמויות לפרויקט הגמר.

כאשר מפתחים את הסינופסיס היישר לתסריט מלא יש נטייה ללכת לאיבוד או להגיע למבוי סתום במהלך הכתיבה. על כן נכתוב את מודל הביניים של התסריט – הטריטמנט.

טריטמנט

הטריטמנט מפרט בראשי פרקים מה מתרחש בכל סצנה, ללא דיאלוגים. המטרה היא ליצור רצף בין הסצנות, לרוב רצף סיבתי, שבו המעבר מסצנה אחת לבאה אחריה נובע מן הסצנה הקודמת. עבודה רצינית על טריטמנט לפני כתיבת התסריט חוסכת זמן. אפשר לצפות בעיות בעלילה ולפתור אותן מראש.

תרגיל

1. צפו בסרט בז'אנר שבחרתם וכתבו את המהלך העליליתי. כתבו במשפט מה קורה בכל סצנה. לטכניקה זו קוראים אאוטליין.

2. חזרו למאפיינים הנרטיביים בז'אנר שבחרתם. האם האאוטליין תואם את המוסכמה הנרטיבית בז'אנר?

3. כתבו טריטמנט לסרט שלכם. מומלץ לשאוב השראה מהמהלך העלילתי בסרט הנבחר.

משוב ודיון

1. האם הרצף העלילתי משרת את הז'אנר הנבחר? למשל, בסרט אמנותי נצפה לקשר אקראי בין הסצנות, ואילו במלודרמה לקשר סיבתי.
2. האם האירוע המחולל מובחן? האם ברור איזו שגרה הוא ערער ואת של מי? איזו שאלת מתח מעלה הסיפור? האם יש שעון מתקתק?
3. האם הגיבור פעיל או סביל? אם הוא פעיל מה הרצון שלו? מהי תוכנית הפעולה שלו?
4. מהן מערכות היחסים בסיפור וכיצד הן משרתות את הז'אנר והנרטיב?
5. מי האנטגוניסט המתאים לז'אנר הנבחר? האם הכוח שהוא מפעיל על הגיבור חזק מספיק?
6. מהם הלוקיישנים הנבחרים וכיצד הם משרתים את הז'אנר? האם יש לוקיישנים אחרים שיכולים להיות מפתיעים יותר?
7. האם המרחב משמעותי לסיפור? אם באופן היפותטי אפשר להחליפו בכל מרחב אחר, משמע שככל הנראה אין לו חשיבות אמיתית.
8. האם יש עלייה באיכות המכשולים הניצבים בפני הדמות וברמתם? יש לבדוק מכשולים ברמה הפיזית, הנפשית, הרגשית, המוסרית – בהתאם לז'אנר.
9. מה יש לגיבור להפסיד? כיצד עיקרון זה בא לידי ביטוי ברגע השיא של הסרט?
10. מהי הקשת של הדמות? איזה שינוי היא עוברת?
11. איזה רגש מעורר הסיפור? האם ניתן להעצים את המכניקה שלו?
12. האם קיים דימוי ייחודי הבולט לאורך התסריט? הדימוי המרכזי ישמש מעין "לב" ויזואלי של התסריט.
13. 
    

התסריט המלא

לפני כתיבת התסריט המלא מומלץ לחזור לפרק מבוא לתסריטאות ולפרק כתיבת דיאלוגים כדי לחזור על העקרונות. אנו ממירים תיאור בטריטמנט לתיאור התרחשות ולדיאלוג. סצנות שחשבנו שיעבדו בטריטמנט עלולות לקבל כיוון חדש.

בפיתוח הסצנות יש לחזור על העקרונות הבאים:

1. פעולות עדיפות על דיבורים (אלא אם כן אנחנו בז'אנר אמנותי). להראות ולא לספר, רק לאחר מכן אם אין ברירה לכתוב דיאלוגים.

2. להימנע מסצנות אינפורמטיביות. אם אין דרמה בסצנה (פעולה, קונפליקט, שינוי) אפשר לוותר עליה.

3. האם כל שאלות המתח שעלו במערכה הראשונה מטופלות במהלך התסריט ובאות על פתרונן?

4. האם נברא עולם ייחודי של דמות וסיפור? אם לא, יש לחשוב מחדש על אפיון הדמות הראשית, קווי אישיותה והבחירות שהיא עושה במהלך הסרט.

5. האם נוצר מהלך דרמטי שלם? האם יש תחושה שהדמות הראשית עוברת במהלך התסריט מסע אמיתי, פיזי או רגשי-נפשי?

6. סאבטקסט, סאבטקסט, סאבטקסט.

שכתוב דראפט ראשון

הדראפט הראשון של התסריט תמיד יצטרך שכתובים. יש לקרוא את התסריט בקול ובפני אנשים ולראות מה עובד ומה לא. כדאי להיות כנים בשיפוט ומוכנים לעבודה כדי שהתסריט באמת יהיה מוצלח. אם התסריט לא עובד, לרוב תהיה בעיה באחד מהאלמנטים הבאים:

1. הגיבור לא מספיק אקטיבי – לרוב אם התסריט לא עובד זה אומר שהגיבור צריך חיזוקים. האם הרצון שלו מספיק ברור, חזק וקיומי? האם הוא מספיק פועל לפתור את הדברים בעצמו?

2. סצנות אינפורמטיביות – לפעמים יש סצנות שמספרות ומסבירות את העלילה, אין בזה צורך. אם הגיבור היה כוכב כדורסל לא צריך לספר ולדבר על זה. מספיק להראות חדר מלא בגביעים.

3. עקרון האנטגוניזם – לפעמים הבעיה היא לא בגיבור אלא באנטגוניסט. ככותבים מתחילים אנו נוטים לרחם על הגיבור, אבל פיזיקת התסריטאות אומרת שכדי לחזק את הגיבור צריך אנטגוניסט חזק ושווה בעוצמתו.

4. נקודת מפנה – העלילה לא רק חייבת להתקדם קדימה, היא גם חייבת לקבל הפתעה. האם העלילה נעה מהר יותר לקראת השיא של הסרט?

5. רגשות – האם התסריט חדגוני מבחינה רגשית? עקרון הכאב והעונג מזכיר לנו לעבוד עם מנעד של רגשות, מחיובי לשלילי ולהפך, לכן כל מטען של סצנה צריך להיות הופכי לקודמת.

6. דמויות משנה – לפעמים דמויות המשנה דומות מדי. צריך לבדוק שהדמויות מספיק מובחנות ושונות ומביאות אנרגיה שונה לסיפור.

פיצ'ינג הוא מונח מעולם הבייסבול, שם שחקנים חזקים במיוחד זורקים כדורים במהירות של 200 קמ"ש לעבר חובט אומלל. בתעשייה מדובר בכותב שעומד מול חבורה של מפיקים ו"זורק" לעברם בכל הכוח את הסיפור שמאחורי הסרט שלו, בידיעה שאם יצליח להדליק אותם על הפרויקט, הם ישקיעו בסרט ויהפכו לשותפים מלאים.

פיצ'ינג הוא לפעמים העמוד החשוב ביותר שתסריטאי צריך לשלוט בו כדי למכור תסריט ולבנות קריירה מצליחה. אף על פי שפיץ' של סרט הוא באורך עמוד אחד בלבד, זה יכול להיות המפתח למכירת התסריט לחברות הפקה או קרנות. אבל כמובן, פה התסריטאי לא רק כותב; עליו להציג את הרעיון לקהל. היכולת לעשות פיץ' היא כלי חשוב בארגז הכלים של התסריטאי, כי זו ההזדמנות לרעיון של הסרט לזרוח, והפיץ' עצמו הוא במה להיכרות עם הכותב.

עקרונות חשובים לכתיבת פיץ'

1. ספרו במשפט אחד על עצמכם. מי שהיה בעבר סוכן בשב"כ ומציג את הפיץ' ל"פאודה", כדאי שיספר על זה.

2. בחרו מסר מרכזי אחד ופתחו באקשן, ב"הוק": משהו מסקרן או מותח שתופס את הקהל כמו קרס דיג. אפשר להשתמש בטכניקות של מתח והשהיה ולהציג שאלת מתח או את הפרמיס.

3. הסבירו מה זה: סרט/ סדרה/ סדרת רשת/ סרט קצר, ומה הז'אנר.

4. ספרו את הסיפור בצורה מסקרנת, מעניינת, זורמת וברוח הפרויקט. מי הגיבור הראשי, מה הקונפליקט שלו ומה יש לו להפסיד אם ילך עם בחירתו.

5. התמקדו במה שמעניין. כל שאר הפרטים יבואו בהמשך. זה בסדר שלא הסברתם הכול.

6. התאימו את אווירת הפיץ' לז'אנר. אם אתם מציגים קומדיה, כדאי שתהיו מצחיקים.

7. התאמנו הרבה על כל מי שאפשר.

תרגיל סיום

הגישו את התסריט המלא לסרט באירוע פיצ'ינג שבו אתם מציגים את הרעיון.