בימוי הכתבה הוא הבסיס לקראת יצירה תיעודית. הכנת הכתבה מעניקה כלים ראשוניים לחשיבה על הקשר שבין מבנה לתוכן, בין ריאיון לתרגום ויזואלי של נושא הריאיון בין אתר הצילום לנושא הכתבה.

ג.1 סוגי כתבות.

ג.2 תורת הריאיון.

ג.3 תחקיר הכתבה וכתיבת ליין-אפ.

1. התלמיד יכיר וידע מהם סוגי הכתבות השונים.
2. התלמיד ילמד את יסודות תורת הריאיון ויתרגל זאת.
3. התלמיד ילמד כיצד לערוך תחקיר לכתבה על פי נושא ויתרגל זאת.
4. התלמיד ילמד להכין ליין-אפ לכתבה שמתרגמת את הנושא לחומרים ויזואליים.

מקובל לחלק את הכתבות לפי נושאי התוכן שהן עוסקות בהם:

1. תוכן חדשותי – כתבות העוסקות בתכנים חדשותיים כפי שמופיעים מדי ערב במשדרי החדשות.
2. כתבות המסקרות תופעות ייחודיות שמסקרנות את ציבור הצופים.
3. כתבות העוסקות בפועלם של אנשים במגוון תחומים, כגון מדע, תרבות, ספורט ועוד.
4. כתבות העוסקות בתחומי החברה והפוליטיקה. למשל, כתבות על גופים חברתיים, מצב חברתי, תנועה פוליטית.
5. כתבות "צבע" המתארות מקומות ואנשים, אירועי תרבות, ספורט, בידור.
6. כתבות מגזין – כתבות ארוכות יותר שנכללות במגזינים טלוויזיוניים או אינטרנטיים ומקיפות נושא בצורה רחבה יותר.

דוגמאות לסוגי הכתבות השונים:

כתבה על תופעה

כתבת מגזין

כתבה חדשותית

כתבה חברתית

כתבה על פועלה של דמות מוכרת

כתבת ספורט

כתבת צבע

המורה ינתח בכיתה את הכתבות לפי הנקודות הבאות:

● מבנה התכנים.

● סוגי הפתיחים והסגירים.

● הצגת הנושא על ידי הכתב והחומרים הוויזואליים שנעשה בהם שימוש.

● האמצעים שבהם הכתב מנסה לסקרן את הצופה ולגרום לו להכיר בחשיבות תוכן הכתבה.

● פסקול.

● מינון הראיונות של הדמויות שמופיעות בכתבה.

● האריזה הגרפית: כתוביות, כותרות, שימוש באפקטים.

תרגיל

התלמידים יבחרו שתי כתבות מסוגים שונים וינתחו אותן על פי הפרמטרים הבאים:

1. נושא הכתבה וכיצד הוא בא לידי ביטוי במהלך הכתבה.
2. באילו אמצעים ויזואליים עשה הכתב שימוש במהלך הכתבה.
3. ניתוח מבנה הכתבה: פתיח, סיפור הכתבה וסגיר.

הוא אחד המרכיבים החשובים ביותר בתהליך של בימוי כתבה וסרט תיעודי. כדי להגיע אל המרואיין ולקבל ממנו את התשובות שמצפים לקבל יש לערוך הכנות מוקדמות.

בעמדתו של המראיין טמון כוח, וכן בהגדרת תפקידיו. מעבר לכך, המראיין משתמש באסטרטגיה של הבעת כוח בניהול הריאיון כדי לשלוט בשיחה – לקבוע מי ידבר ומתי, להעריך את תוכן הדברים וכדומה.

בריאיון החדשותי, למשל, המראיין משתמש באירוניה כאסטרטגיה שתכליתה לאתגר ולהפיק תגובה מצד המרואיין. המרואיין, לעומתו, יעדיף להפנות אירוניה נגד צד שלישי, שאיננו מסוגל להגיב לה כי הוא לא נוכח בריאיון או שהוא מנוע מכך מסיבות חברתיות. כך ממזער המרואיין את הסיכוי לפגיעה בדימויו החברתי בתגובה לדבריו. ביקורת בדרך אירונית איננה בהכרח חזקה יותר מאשר ביקורת המובעת בדרכים אחרות (ישירות או עקיפות).

תהליך הריאיון מורכב בדרך כלל משלושה שלבים:

השלב הראשון הוא שלב ההכנה לקראת הריאיון. יש ללמוד על המרואיין ולאסוף חומר רקע עליו, על מקצועו או על מעשיו. על סמך הנתונים שנאספו קובעים באיזה נושא יישאל המרואיין, ובהתאם לכך מנסחים את השאלות. השאלות צריכות להיות מנוסחות בשפה ברורה וערוכות בסדר הגיוני. כדאי לנסח שאלות שהתשובות עליהן עשויות לעניין קהל גדול ככל האפשר.

בשלב השני נערך הריאיון עצמו. באים לריאיון עם שאלות מוכנות מראש, שואלים ומקשיבים בתשומת לב לתשובות המרואיין, רושמים את עיקרי הדברים תוך כדי מתן התשובה, בודקים אם התשובה מספקת ושואלים שוב במידת הצורך.

לעתים קרובות קורה שתשובה של מרואיין מעוררת שאלות חדשות שלא חשבתם עליהן מראש. במקרה כזה צריך להתעלם לרגע מרשימת השאלות המוכנות ולבקש תשובה משלימה לשאלה שהתעוררה תוך כדי השיחה. לאחר מכן אפשר לשוב לשאלות המוכנות.

השלב השלישי הוא שלב עיבוד החומר וניסוחו הסופי של הריאיון. קוראים את כל החומר שנאסף, מנפים את המיותר ומנסחים את השאלות והתשובות תוך שילוב דברי רקע והסברים בהתאם לצורך.

בכיתה המורה יקרין שני קטעים: הראשון של מני פאר ז"ל והשני של סיוון רהב מאיר. שני הקטעים מציגים טיפים למראיין המתחיל.

מני פאר

סיוון רהב מאיר מדקה 4

סוגי ראיונות

1. ריאיון מובנה: השאלות, סדרן וניסוחן קבועים לכל המרואיינים.
2. יתרונו: קל לסכם ולנתח את הנתונים.
3. חסרונו: סכנה לאבד מידע חשוב שעליו לא חשבו מראש.
4. ריאיון פתוח: יש רק נושא לריאיון, אין שאלות קבועות, והריאיון מתקדם בהתאם לתכנים שמעלה המרואיין.
5. יתרונו: גמישות רבה להעלות נושאים מצד המרואיין והמראיין.
6. חסרונו: איסוף כמות מידע שונה מהמרואיינים השונים, סכנה לאבד כיוון או להתמקד בפן צר אחד וקושי בסיכום וניתוח של הנתונים.
7. ריאיון חצי מובנה: יש שאלות קבועות, אך גם גמישות לפי תוכן הריאיון. סוג זה נהנה מרוב היתרונות שיש בריאיון המובנה ובריאיון הפתוח.
8. ריאיון דעות: ריאיון שבמרכזו עומדת דעתו של המרואיין בנושא מסוים.
9. ריאיון אישיות: ריאיון שמטרתו להכיר את המרואיין, את מעשיו ואת דעותיו בנושאים שונים.
10. ריאיון מידע: ריאיון שבמרכזו נושא ציבורי, והמרואיין מתבקש למסור עליו מידע.

הכנת הריאיון

● איסוף חומר רקע ממקורות מידע שונים.

● כתיבת השאלון: ניסוח שאלות, סדר השאלות.

● היערכות לריאיון מבחינת זמן ומקום.

ניהול הכנת הריאיון

● להרחיב את הידע בנושא הריאיון, כלומר, לבצע תחקיר נרחב.

● לקיים פגישה מקדימה ובה להגדיר את המטרות ולבדוק את התנאים הפיזיים.

● לחפש מקום שקט להקלטה.

● מטרת הריאיון – להגדיר מה אנחנו רוצים להשיג.

● שאלות הריאיון – מדוע שואלים שאלות אלו?

● רצף הריאיון – באיזה סדר יש לשאול את השאלות וכיצד לחלק את הזמן?

בניית השאלון

● שאלות קצרות, בהירות ומובנות.

● שאלות פתוחות.

● סדר השאלות – מהכלל אל הפרט.

● היבטים שונים של הנושא.

● בכל תחום – מספר שאלות.

● לשים לב שהשאלה לא תביע את עמדת השואל בנושא.

בעת הריאיון

● יש להקשיב ולעקוב אחר דברי המרואיין, ובהתאם לשאול את השאלות.

● יש לשאול על נושאים לא ברורים ולהימנע משאלות מנחות או מובילות.

● יש לשאול שאלות פתוחות.

● אין לקטוע את המרואיין.

● כדאי לבקש סיפור או תיאור של דוגמאות.

● יש להימנע מהבעת דעה או עמדה.

● אם משהו אינו מובן יש לשאול שאלות הבהרה. למשל, למה אתה מתכוון? במילים אחרות, את אומרת ש...

● לעתים נצטרך להוסיף שאלות בעקבות ההתרחשות והנאמר בעת הריאיון.

פעולות שיש לבצע לאחר הריאיון

● לארגן את המידע. בדרך כלל עושים זאת באמצעות תמלול.

● לוודא שלא החסרנו שאלות ושקיבלנו תשובות לכל השאלות ששאלנו.

יש להפנות את התלמידים לאתר העוסק בריאיון העיתונאי.

תרגילי חובה לסיכום תורת הריאיון

1. צפו בראיונות הבאים ונתחו את מהלך השאלות:

● מהו הסוג של נושא הריאיון והאם הריאיון התמקד בנושא שלמענו הוא נערך?

● באיזה מבנה שאלות השתמש המראיין?

. כתבו עשר שאלות לדמות שתבחרו לראיין לאחר תחקיר.

שלבי הכנת התחקיר

1. הגדרת נושא הכתבה.
2. סיכום מקורות המידע של נושא הכתבה.
3. הכנת שאלות למרואיינים אפשריים לכתבה.
4. צפייה בחומרי ארכיון.
5. שיחות עם מרואיינים אפשריים כהכנה לכתבה.
6. בחירת לוקיישנים התואמים את נושא הכתבה.

לאחר עריכת התחקיר על במאי הכתבה לכתוב ליין-אפ של מבנה הכתבה והשוטים המרכזיים שאמורים להצטלם בה. כחלק מהחשיבה על מבנה הליין-אפ על הבמאי לשקול את האפשרויות הבאות:

1. כיצד לפתוח את הכתבה. האם לעשות שימוש בקריינות (Voice-over) או בנוכחות מול המצלמה? האם לצטט את אחד הדוברים של הכתבה במשפט מפתח שיסקרן או במידע על נושא הכתבה?
2. כיצד להביא לידי ביטוי חומרי ארכיון אשר יתרגמו את נושא הכתבה.
3. היכן לשלב חומרים ויזואליים ואילו חומרים לשלב.
4. כיצד לסיים את הכתבה, בסגיר פתוח או בסגיר שמסכם את נושא הכתבה.

דוגמה לטבלת ליין-אפ

חשוב להדגיש בכיתה כי לכל כתבה יש שפה משלה, ולפני שמתחילים לכתוב ליין-אפ, הבמאי מגבש את שפת הכתבה, מקפיד על תכנון השוטים בראיונות כך שיהיה אפשר לערוך אותם בחדר העריכה, וכן קובע מהו סגנון הצילום והתאורה שיהיה בכל אחת מהסצנות.

תרגיל מסכם

יש להכין כתבה של שלוש-ארבע דקות הכוללת:

1. תחקיר מלא.
2. הכנת ליין-אפ.
3. עריכת הכתבה ואריזתה הגרפית.