ה. בימוי סרט קצר

בימוי סרט עלילתי מחייב לימוד בשלל היבטים ונדבכים. הסרט הקצר עומד כיום כז'אנר בפני עצמו עם מערכת כללים ששונים בחלקם מבימוי הסרט העלילתי הארוך בדיוק כפי שכללי כתיבת הסיפור הקצר שונים מהכללים לכתיבת רומן רחב יריעה. בחלק זה של תוכנית הלימודים ביג יוענקו כלים ראשוניים במטרה לקדם את התלמידים לבימוי והפקה של סרט קצר עד 7 דקות לפני הכנת פרויקט הגמר שעליו יורחב בתוכנית של כיתה י"ד. הפקת הסרט הקצר תתקיים בין סיום כיתה י"ג לתחילת הלימודים של כיתה י"ד. בכך תושג מטרה נוספת: שכלול תיק העבודות של התלמידים במקצועות השונים לקראת מבחני המיון ביחידות ההסרטה.

ה.1 עבודת הבמאי בכל שלבי ההפקה בסרט קצר.

ה.2 הקשר בין דיאלוג לבימוי מיזנסצנה להעמדת מצלמה.

ה.3 הכנת פרויקט בימוי סרט קצר עד 7 דקות.

1. התלמיד ילמד ויתרגל את עבודת הבמאי בסרט קצר.
2. התלמיד ילמד ויעמיק בהבנת ההקשרים שבין התסריט לבימוי המיזנסצנה הקולנועית.
3. התלמיד יביים תרגיל בבימוי מיזנסצנה.
4. התלמיד יביים סרט עלילתי קצר עד 7 דקות.

שלב הפרה-פרודקשן

קריאת התסריט

לקריאת התסריט יש מספר מטרות:

1. הגדרת הז'אנר שבו נכתב התסריט – להגדרה זו יש משמעות בהבנת השפה הקולנועית של כללי הז'אנר שהתסריט משתייך אליו, וכבר בשלב הזה על הבמאי לוודא שהתסריט עומד בכללי הז'אנר שהתסריטאי הצהיר עליו. כדי לעשות זאת עליו לעשות תחקיר שבמסגרתו יבחר מספר סרטים השייכים לז'אנר של התסריט, ילמד את השפה ואת הכללים המאפיינים את הז'אנר ויבחר את הקטעים בסרטים שישמשו אותו כרפרנס בהמשך עבודת ההכנה על הסרט.
2. הגדרת הקונפליקט – הגדרת הקונפליקט המרכזי של גיבור הסרט תעזור לבמאי לבדוק אם עלילת הסרט עוסקת בפתרון הקונפליקט ומהם המכשולים שניצבים בפני הגיבור בדרך לפתרון או אי הפתרון של הקונפליקט.

שלא כמו בסרט ארוך, האקספוזיציה של סרט קצר היא קצרה מאוד ובדרך כלל הצופה נחשף לקונפליקט של הגיבור כבר בדקה הראשונה או השנייה של הסרט. הסיבה לכך היא שכל מרכז הסיפור של הסרט הקצר עוסק בניסיון לפתור את הקונפליקט ובדרכים לכך.

הבנת הקונפליקט והמכשולים מובילה אל נושא הסרט. לדוגמה, לכאורה נראה כי "רומיאו ויוליה" הוא מחזה שעוסק בסיפור אהבה. אך אם נבדוק נראה כי הקונפליקט המרכזי של שני הגיבורים הוא כיצד להתחמק ממשפחותיהם הנלחמות זו בזו כדי לממש את אהבתם, כלומר המשפחות הן המכשול, ופתרון הקונפליקט מוביל את שני הגיבורים אל מותם. מתוך כך עולה שנושא הסרט אינו אהבה אסורה אלא מחיר השנאה – נושא שעטוף בסיפור על גבול המלודרמה.

נושא הסרט ונושאי הסצנות – הגדרת נושא הסרט מחייבת את הבמאי לבדוק כיצד הוא מובע ומטופל בתסריט. על הבמאי לנהל דיאלוג עם התסריטאי אם הוא מתרשם שהנושא מטופל בצורה שטחית, בנאלית או שחלק מהסצנות לא קשורות בכלל לנושא. בדיקה זו נכונה גם לגבי הסצנות עצמן. תת-הנושאים כפי שהם מופיעים בסצנות מחייבים הגדרה של הבמאי ועליו להבין כיצד נושאים אלה מובעים בהן. יש להדגיש את החשיבות לכך בעיקר בשלב הדרכת השחקנים ובעת קבלת ההחלטות על בלוקינג והעמדת המצלמה.

1. מבנה התסריט – כיצד הסיפור מתפתח ומהן נקודות המפנה. בסרט קצר יש מעט מכשולים ומעט נקודות מפנה, ולכן כל נקודת מפנה חייבת להיות מעניינת, יצירתית ולקדם את העלילה. על הבמאי לוודא שקיים קשר תוכני בין הפתיח של הסרט לסופו. בדיקה זו חשובה בעיקר להמשך העבודה על תסריט המצלמה ועל החשיבה הוויזואלית של הסרט.

2. קידום העלילה בדיאלוגים – לדיאלוגים יש מספר תפקידים, והבמאי צריך לבחון אותם.

● האם הדיאלוגים כתובים בשפה שונה לכל דמות, שהרי לכל דמות שפה משלה. השפה היא חלק מעיצוב הדמות, והבמאי בוחן מה הוא לומד מהשפה של הדמות על מאפייניה.

● האם הדיאלוגים מאפשרים להבין את הרקע לעלילה הדרמטית ולהיסטוריה של הדמויות.

● על הבמאי להבחין בין דיאלוגים שמעבירים מידע בין הדמויות לדיאלוגים שמבטאים מהלך רגשי שלהן. לכל אחד מסוגי הדיאלוגים יש משמעות בפרשנות של הבמאי כיצד להדריך את השחקנים, היכן להציב את המצלמה ובאיזה גודל פריים. לכן רצוי לסמן בצבעים שונים את הדיאלוגים שמכילים אינפורמציה ואת הדיאלוגים שמבטאים מהלכים רגשיים. טכניקה זו תעזור מאוחר יותר בבימוי השחקנים.

● דיאלוגים שמניעים פעולה – הבמאי יסמן את הדיאלוגים שמניעים את הגיבורים לפעול פיזית.

0. הזמן והמקום – באיזו תקופה הסיפור מתרחש. לכל תקופה יש שפה משלה, מנהגים, תלבושות, איפור, אביזרים וכדומה. לכן, אם סיפור הסרט אינו מתרחש בתקופה עכשווית על הבמאי לערוך תחקיר לגבי אותה תקופה. הדבר נכון באותה מידה לגבי אתרי הצילום המתבקשים מסיפור הסרט. בנוסף יש לקחת בחשבון את התקופה בשנה שבה מתרחש הסרט.

1. אפיון הדמויות בתסריט – על הבמאי לשאול את עצמו אם הוא באמת מכיר את הדמויות מתוך התסריט. נקודה זו היא בדרך כלל נושא לדיאלוג בין הבמאי לתסריטאי. אם חסרים אפיונים פיזיים, רגשיים או הבנה למניעים הרי שיש לשפר ולשכלל את התסריט.

2. הובלת הסצנות – הבמאי יסמן לעצמו בתסריט מהו שיווי המשקל בין הדמויות בכל סצנה, כלומר איזו דמות מובילה את הסצנה ובאיזו שורה של הדיאלוג ההובלה משתנה.

3. אווירת הסצנות – בכל סצנה שוררת אווירה מסוימת: עצובה, שמחה, מהורהרת וכדומה. על הבמאי לסמן את אווירת הסצנות כדי שיוכל לעשות במידע שימוש בזמן הכנת הארט, התאורה ותסריט המצלמה.

4. בדיקת הפיסוק של הדיאלוגים – הפיסוק הוא כלי מרכזי להבנת המניעים הגלויים והנסתרים לסאב טקסט, לעיצוב הדמויות ולפעולות השחקנים. בשיעור בנושא זה יש להציג סצנה מתוך תסריט ולנתח את הפיסוק שלה.

גיבוש החזון הקולנועי

לאחר שלב קריאת התסריט על הבמאי לגבש את החזון הקולנועי, כלומר להגדיר לעצמו כיצד הוא רואה את הסרט. כדי לעשות זאת עליו לחקור את השפה הקולנועית שבה הוא רוצה להשתמש. את התחקיר הוא ישתף עם שאר אנשי הצוות כדי לאפשר לכל אחד במקצועו הוא להתעמק במשמעות בחירת השפה ותרגומה בצילום, עריכה, ארט, תאורה וכדומה. זה גם השלב שבו מתחילה העבודה המשותפת של הבמאי עם שאר בעלי התפקידים בהפקה, ולכן יש צורך בישיבות צוות על בסיס קבוע כאשר בישיבה הראשונה הבמאי מבצע תיאום ציפיות מקצועי מול כל אחד מאנשי הצוות. במילים אחרות, הבמאי מגדיר את נוהלי העבודה מול כל אחד מאנשי הצוות ומסביר מה הוא מבקש מהם להכין לקראת הצילומים.

בחירת חלל הצילום

בחירת חללי הצילום, חוץ או פנים, קשורה קשר ישיר לעולם שבו הדמויות פועלות. זה יכול להיות עולם שזר להן או מוכר, בהתאם לסיפור העלילה. על הבמאי לאפיין את תכונות חלל הצילום בפרמטרים הבאים:

1. מיקום גיאוגרפי – היכן מתרחשת העלילה.
2. גודל חלל הצילום – בהתאם לשפה הקולנועית שנבחרה. לדוגמה, שימוש בעדשות מעל 60 מ"מ בפריימים סגורים יצריך חלל צילום של 25 מ"ר לפחות.
3. חלל הפנים והחוץ צריך להתאים למעמד הסוציו-אקונומי של הדמויות על פי התסריט אלא אם כן מדובר בחלל שזר לדמויות.
4. עיצוב החלל – לפני שהבמאי בוחר חלל עליו להכין רשימה כללית של תוכן החללים המצטלמים בהיבט העיצובי כדוגמת הטבלה הבאה:

טבלה ראשונית זו תעזור למקד את החיפושים. בסרטי סטודנטים דלי תקציב הרפרנסים צריכים להתאים ליכולת ההפקה של הסרט ולא להילקח מסרטים בעלי תקציב גבוה ואפשרויות מרובות שאין אפשרות כלכלית לעמוד בהן. בחללי פנים יש להקפיד על תקרה שגובה מעל 2.40 מ' לצורך תאורה.

לאחר בחירת חלל הצילום על הבמאי למדוד יחד עם הצלם את השטח המיועד לצילומים כדי לתרגם אותו מאוחר יותר לקנה מידה מדויק בפלור פלאן.

פתיחת ספר בימוי

ספר בימוי הוא כלי עזר לבמאי ולכל שאר הצוות הן בזמן הפרה-פרודקשן והן בזמן הצילומים.
ספר הבימוי יכלול את המרכיבים הבאים:

חלקו הראשון של ספר הבימוי יוקדש לתכנון החזרות בהיבט האמנותי. לכל חזרה יש נושא ומטרה. למשל, חזרה על מערכת יחסים, חזרה על העמדת שחקנים וכדומה. בסיום כל חזרה הבמאי יכתוב הערות הנוגעות למסקנות מהחזרה ולשינויים מתבקשים בהעמדה, בדיאלוגים ובתכנון השוטים.

חלקו השני של ספר הבימוי ייעשה לאחר כתיבת השוטינג. בדף אחד עמוד הדיאלוגים ומולו עמוד הפלור פלאן, כך שהבמאי והצוות יוכלו לתכנן את הסט ואת ההכנות בזמן הצילומים.

בחירת שחקנים

השחקנים ייבחרו על פי פרמטרים שהבמאי קבע בדף אפיון הדמויות. לפני האודישנים לשחקנים הבמאי יקבע מה יהיה נושא האודישן לכל דמות.

חזרות

החזרות יתנהלו על פי תכנון של נושא החזרה, כאשר החזרה הראשונה תוקדש לקריאת התסריט ולהערותיהם של השחקנים. חשוב שגם התסריטאי יהיה נוכח בזמן הקריאה למקרה שיידרשו שיפורים ותיקונים בתסריט.

כתיבת תסריט המצלמה

כדי לכתוב את תסריט המצלמה על הבמאי לפעול בשלושה שלבים מקדימים:

1. שרטוט פלור פלאן מדויק לכל סצנה על פי המדידות שנעשו באתרי הצילום. הבמאי והצלם יתכננו קנה מידה תואם לפלור. המורה יסביר בשיעור את הצורך בפלור פלאן על דף מילימטרי או באמצעות תוכנה רלוונטית שמסמנת גם היא משבצות. הפלור פלאן מאפשר לכל הצוות להבין את עמדות השחקנים והמצלמה בדיוק מוקפד על הסט. הפלור פלאן גם מאפשר לבמאי ולצלם לתכנן את גודל העדשה על פי נתוני המרחקים השונים של האובייקטים מהמצלמה וכך גם לדעת את זוויות המצלמה ואת גובה עמדת המצלמה במרחב החלל המצטלם.

2. לאחר שרטוט של הפלור פלאן, הכולל העמדת אביזרים במרחב הצילום, ישרטט הבמאי את עמדות השחקנים ותנועתם במידת הצורך.

3. רק לאחר שני השלבים המקדימים יתכנן הבמאי את עמדות המצלמה ויסמן אותן על הפלור.

טסטים

הבמאי יתכנן טסטים לשוטים שיש לבחון בהם תנועות מצלמה, תאורה, מיקום מצלמה וקול.

ברייק-דאון הפקתי

הברייק-דאון של ימי הצילום נעשה בדרך כלל על ידי עוזרי הבמאי. על הבמאי לעבור יחד עם המפיק על הברייק ולבדוק אם הוא עומד בפרמטרים של מטרות הבמאי בימי הצילום.

שלב הצילומים

בימוי הסרט על פי תסריט המצלמה ולוחות הזמנים שנקבעו.

שלב העריכה

מיד לאחר הצילומים הבמאי ושאר אנשי הצוות יצפו בחומרי הגלם. בתהליך הצפייה הראשוני יכול הבמאי לקבל החלטות לגבי השלמות במידת הצורך. הבמאי עובד בצמוד לעורך, ויחד הם קובעים את מבנה הסרט. במקביל יעבוד הבמאי עם מעצב הפסקול ועם מעבד התמונה והעיצוב הגרפי עד לסיומו של הסרט.

כתיבת תסריט מצלמה בסרט עלילתי קצר מחייבת את הבמאי להבין לעומק את הקשר שבין הכתוב בתסריט לבימוי המיזנסצנה ולהחלטה כיצד להעמיד את המצלמה.

בימוי המיזנסצנה הוא הליבה של עבודת הבימוי, והתכנון שלה הוא מהלך מורכב הכולל את כל רכיבי ארגז הכלים הקולנועי: תסריט, צילום, תאורה, משחק, תנועה, קול, תפאורה, תלבושות, איפור, הפקה ואפקטים מיוחדים.

באמנות הבימוי אין חוקים; יש כללים שאפשר כמובן לשנות. לבימוי מיזנסצנה יש כללים שכל במאי יכול להרחיב בהתאם ליצירתו.

בסרטים הבאים, שחובה לצפות בהם בכיתה ולסכמם, מוצגים הכללים הבסיסיים של בימוי מיזנסצנה בהיבטים השונים של השפה הקולנועית.

1. What is Mise-en-Scene – How Directors Like Kubrick Master the Elements of Visual Storytelling:

2. What is Mise-en-scene, Part 3: Gesture and Performance:

3.Composition In Storytelling:

4. Directing Actors Masterclass – Pip Edwards

תרגיל חובה

בימוי מיזנסצנה של סצנה עם קונפליקט.

1. הכנת תחקיר בימוי, הכולל שפה קולנועית.
2. הכנת דפי דמויות.
3. הכנת פלור פלאן והעמדת שחקנים.
4. רשימת עיצוב ארט.
5. הכנת פלור פלאן מצלמה.
6. הכנת תסריט מצלמה.

בימוי סרט קצר שאורכו עד 7 דקות ולא פחות מ-5 דקות הוא פרויקט חובה במסגרת תואר הנדסאי. ציוני הפרויקט יהוו 10 אחוזים מתוך פרויקט הגמר בי"ד.

הסרט הקצר יופק במהלך החודש האחרון ללימודי י"ג עד למועד סיום הלימודים כפי שמוגדרים מעת לעת בחוזר משרד החינוך.

קריטריונים להפקת הסרט:

1. התסריט ייכתב כתסריט עלילתי הכולל בתוכו קונפליקט.
2. התסריט יכול להיות חלק מתסריט שלם לפרויקט הגמר ובלבד שהסיקוונס שייבחר יהיה עם קונפליקט ברור ומנומק.
3. התפקידים לסרט הקצר יהיו: תסריטאי, במאי, צלם, תאורן, מקליט, מפיק, עורך, מעבד תמונה וגרפיקה, מעצב פסקול, עוזר במאי, עוזר צלם, עוזר תאורן, עוזר מקליט ועוזר הפקה.
4. לצוות ההפקה יתווסף תפקיד של עורך תוכן לרשתות החברתיות במטרה להעלות את ההכנות לפרויקט ואת הפרויקט עצמו ברשתות החברתיות.
5. ייכתב תיק הפקה מלא של כל אחד מאנשי הצוות לכל שלב בהפקה. פרטי תיק ההפקה:

א. תחקיר ז'אנר ושפה קולנועית.

ב. סינופסיס, טריטמנט, תסריט דיאלוגים.

ג. פלור פלאנים, העמדת שחקנים, מצלמה ותאורה.

ד. תסריט מצלמה מלא.

ה. ברייק-דאון הפקתי

ו. סיכום תהליכי ההפקה של כל אחד מאנשי המקצוע בכל אחד משלביה.

ז. סיכום מה נלמד כתוצאה מהטעויות שנעשו וכיצד ניתן היה לשפר את הסרט.

0. סינופסיס הסרט ולוחות הזמנים לצילום ועריכה יוגשו על ידי המורה לבימוי לפיקוח משרד החינוך לא יאוחר מחודש אפריל בכל שנה.

1. על המורים לתסריטאות, בימוי, צילום, תאורה, עריכה, קול, הפקה ועיבוד תמונה ללוות את תהליך העבודה על הפרויקט.

2. המורים בתסריטאות, בימוי, צילום, תאורה, עריכה, עיצוב פסקול ועיבוד תמונה ייתנו ציונים בתום הפרויקט. על רכז המכללה לדאוג להכין את הציונים לקראת הבחינה של פרויקט גמר י"ד ולהציג אותם בפני הבוחנים.

3. תלמיד שלא יהיה חלק מהפרויקט מכל סיבה שהיא לא יוכל לגשת לפרויקט גמר כבמאי, תסריטאי, צלם ועורך.

4. יש לסיים את עריכת הסרטים לא יאוחר מאוקטובר בכל שנה.